4 תשובות
כעקרון אם את מתחילה לפתח קשר לא בריא עם אכילה/מזון.
שאת מונעת מעצמך כמות קלוריות יומית ואוכלת בצמצום מהפחד להשמין.
אם את מרגישה אשמה כשאת כן מזינה את גופך.
בסופו של דבר את מקטינה ארוחות, מתחילה לחוש חולשה, כאבי בטן וכו.
אבל כעקרון גם אם יש לך מחשבות על להפסיק לאכול, צמצום ארוחות, אובססיה מסוימת ללהרזות זה נחשב גם אם לא פעלת עוד.
שאת מונעת מעצמך כמות קלוריות יומית ואוכלת בצמצום מהפחד להשמין.
אם את מרגישה אשמה כשאת כן מזינה את גופך.
בסופו של דבר את מקטינה ארוחות, מתחילה לחוש חולשה, כאבי בטן וכו.
אבל כעקרון גם אם יש לך מחשבות על להפסיק לאכול, צמצום ארוחות, אובססיה מסוימת ללהרזות זה נחשב גם אם לא פעלת עוד.
בשביל לבדוק צריך ללכת לאיש מקצוע, את יכולה גם למלא שאלונים באינטרנט - אבל לא להסתמך על זה. אנחנו לא אנשי מקצוע פה ולכל אחד יש תסמינים שונים. נסי לדבר על זה עם אדי מבוגר שאת סומכת עליו ותחשבו מה עושים.
פסיכאטר יכול לאבחן רק הוא מוסמך
התעסקות אובססיבית עם אוכל בין אם זה לרעוב, להקיא אותו, לאכול כמויות ענקיות או משהו אחר. לאדם בלי הפרעות אוכל הוא פשוט אוכל והוא יכול לקחת סתם עוגייה כי לא איכפת לו ואדם עם הפרעות אכילה יכול לפחד לאכול את העוגייה או לאכול עדר עוגיות. כשיש הפרעות אכילה אוכל מקבל משמעות שונה כמו פחד מהשמנה או אכילת רגשות ודברים כאלה. אם פתאום אוכל הוא מעבר לאוכל בשבילך ואת עושה דברים שלא בריאים לך ורעים לך פיזית ונפשית כנראה שיש לך הפרעת אכילה
באותו הנושא: