אני בתוך חבורה עם ילדות שהכרתי השנה (אני בכיתה ז) ולאחורנה אני מרגישה הליצנית

חח יואוו מזדהה
בכללי אני אוהבת את זה
אבל לפעמים סתם יש לי מצב רוח וזה משגע אותי שחברה שלי לא מסוגלת להבין שרוב האנשים לא נמצאים עם חיוך עם שיניים מרוח על הפרצוף רוב הזמן

שואל השאלה:
אני פשוט רוצה שהם יבינו שאני לא תמיד שמחה ויש גם רגעים שאני עצובה או אפילו פשוט בלי יותר מידי אנרגיות

ואיך את מרגישה לגבי זה? נוח לך עם זה או לא?
אם את בסדר עם זה, אז היי, תהני :-)