אני מאמינה שיחס גורר יחס בגלל זה חשבתי לעשות את זה . (תקראו למטה אמי מצטערת שזה ארוך אבל אני ממש צריכה עצות )

טובב אז יש מורה בבית ספר שלי שהיא עזרה לי כל כך במסגרת של הבית ספר וגם מחוץ . היא יודעת על מלא דברים אישיים שעברתי או שאני עדיין עוברת ותמיד משתדלת כמה שהיא יכולה לעזור לי (לרוב היא באמת מצליחה כי יש לה נקודת מבט כלכך מיוחדת על דברים והיא ממש מכניסה בי פרופורציות) . תמיד אכפת לה ממני הבנתי על כמה פעמים שהיא שאלה איפה אני כשלא הייתי באה לשיעורים או על פעם אחת שדיברה עם היועצת שלי במיוחד כדי שתדבר איתי כי הייתי נראת לה באחד השיעורים ממש מתוסכלת והיא רוצה לדעת שאני בסדר . או על פעם אחת שלא הרגשתי טוב בשיעור שלה והיא עצרה את השיעור במיוחד כדי לדבר איתי לכמה דקות ולראות מה יעזור לי .
אז אתמול היה לי שיעור איתה והיא תמיד נכנסת לשיעורים עם מלא אנרגיות ותמיד מחייכת ! ואתמול היא הייתה נראת מאוד עצבנית או עצובה או גם וגם לא חייכה *בכלל* רק כשאני חייכתי אלייה היא חייכה ממש בקטנה . וחשבתי על זה כל אותו היום . אני יודעת שהיא בן אדם ולכל אדם יש ימים פחות טובים אבל אני מרגישה שלה תמיד כלכך אכפת ממני ואני רוצה באמת לוודא שהיא בסדר . חשבתי לדבר איתה אתמול בסוף השיעור אבל חשבתי שאולי זה לא רעיון טוב באותו הרגע כי היא הייתה נראת לי נסערת . ועכשיו אני בבידוד אז אני לא אראה אותה עד ה13 לחודש . אבל אני עדיין רוצה לוודא שהיא בסדר מבלי שזה יראה מוזר או מבלי שאני אצא כאילו אני מתערבת . אבל כן אכפת לי . היא מבין המורות שאני הכי מעריכה בבית ספר שלי ושהכי עזרו לי . אז מה אתם אומרים ? לא לשאול ? או כן לשאול ? ואם כן לכתוב לה אולי בווצאפ לגביי אתמול ? ואם כן איך לנסח את זה מבלי שישמע מוזר שכזה אני עדיין נזכרת במה שקרה אתמול. או אם פנים מול פנים בחמישי הבא אז איך לומר את זה ?