היום הייתה אזכרה 9 שנים לסבתא שלי והתפרצתי בבכי כמו שבחיים לא בכיתי עליה. רק בשנה האחרונה התחלתי להתחבר לרגש האובדן

היא הרבה מעבר לסבתא,
היא גידלה אותי,
היא גידלה אותי כמו אמא ומעבר לכך.
היא גססה לי מול העיניים.
אני שנים הרגשתי שהיא עדיין פה ולא עיכלתי את המוות שלה, רק בשנה האחרונה אני מתחילה להתעסק בה המון ולדבר עם אחיות שלה ולהתעניין בחיים שלה באופן מוגזם.
ופתאום הייתה אזכרה והתפרצתי בבכי ובכיתי שעה לפחות וצרחתי לשמיים.
בכיתי על הקבר שלה והתחלתי להגיד זה לא מה שמגיע לך להיות שלד עצמות מתחת לקבר.
קשה לי להבין מה עבר עליי באותם הרגעים.
מה קורה לי פתאום?