תקשיבו אף אחד לא יודע מזה ואני לא יודעת מה לעשות בבקשה אני בוכה

תחפשי דחוףף מישהו לדבר איתו
מצב קשוח בטח

ממליץ לך לשמור את זה ולשאול מחר שיהיו הרבה אנשים שמחוברים כדי שיוכלו לענות לך

את חייבת לדבר עם מישהו דחוף
המצב שלך לא משהו

היי יקרה,
ממה שכתבת נשמע שאת מרגישה מדוכאת מאוד וחווה המון כאב..
נראה שאת חווה עצב גדול מהמצב.. אולי את מרגישה כעס עמוק על עצמך ועל דברים שאת יכולה/יכולת לעשות אחרת.. לפי מה שסיפרת אולי את מרגישה גם פחד מהמצב שנוצר ומההתמודדות מול ההפרעת אכילה..
יקרה, כל אלה עלולים להיות רגשות כבדים מאוד לשאת לבד.. זה עשוי להיות כמו איזה בוץ טובעני שנקלענו אליו ושאנחנו לא מצליחים לצאת ממנו.. ושזה נראה בלתי אפשרי..
לפעמים, במצבים כאלה לא נותר לנו אלה לשתף אחרים כדי שיעזרו לנו להתגבר על הקושי שנוצר.. הייתי רוצה להמליץ.. אם זה בסדר כמובן.. לנסות לשתף אדם קרוב. אם לספר להורים זאת לא אופציה אז אולי לחברה טובה? לאדם אחר שקרוב אלינו ואנחנו סומכים עליו? זה עלול להיות תהליך קשה מאוד אם נעבור אותו לבד..
יקרה,
נשמע שאת מבולבלת מאוד מהמצב.. אם את נמצאת באיזו התלבטות מה יהיה הצעד הנכון הבא עבורך.. אולי תרצי לשמוע שאני מתנדב בסה"ר -סיוע והקשבה ברשת. לסה"ר יש צ'אט אנונימי שזמין למי שמעוניין.. אני רוצה להציע .. מקווה שזה בסדר.. לשלוח לנו הודעה.. בצ'אט ינסו כמה שיוכלו לסייע ולתמוך מול ההפרעות אכילה ומול הכאב הכול כך גדול שאת חווה.

בנוסף, לסה"ר יש פודקאסט שזמין ברשת לכל מי שרוצה לשמוע.. אחד הפרקים מדבר על הפרעות אכילה. אוסיף לך את הקישור אליו למטה.. אם תרצי תוכלי לשמוע ואולי להיעזר בו טיפה.. מקווה שיעזור(:

שלך,
מתנדב סה"ר.
https://sahar.org.il/eating-disorders/

העובדת לא תשפוט אותך. התפקיד שלה זה לעזור לך. את חייבת לאכול, ואם לא תאכלי מוצק, זה יפגע לך בבריאות. אוכל זה לא רע. זה בדיוק כמו שינה וכמו אוויר. את חייבת אותו כדי להתקיים. בוודאי שמותר לך ליהנות מאוכל. הוא לא הורס לך את החיים. זו התפיסה המוטעית שההפרעה שלך טבעה בך. היא הדבר ההרסני, לא האוכל. יש לך רגשי אשם שלא במקומות. ההורים שלך לא מתפקדים לפי דבריים. את צריכה לשתף לקבל עזרה מושכת. אל תסתירי בשום אופן שאת לא אוכלת. זה יהרוס לך את הבריאות. אם צריך, תתאשפזי שוב. לא קאה כלום. לגבי אי התפקוד של ההורים והגיל שלך, שקלת לבקש למצוא מסגרת אחרת מחוץ לבית?