אוף נמאס לי כבר אני מתה לצאת ואין לי פשוט עם מי, אני כל יום הולכת לבית ספר ומשם הביתה או לחדכ ונאמס לי מהשגרה הזאת,

בבית ספר יש לי את החברים שלי שאני איתם כל היום ואני לא מרגישה לבד אבל אחרי לימודים אין כלום זה נשמע מוזר אבל אין לי כח להסביר את זה זה פשוט ככה.
הגיד יום העצמאות אין לי עם מי לצאת ולא באלי ללכת עם המשפחה.
מרוב שזה נהיה לי כבר הרגל לא לדבר עם אך אחד ולא למאת עם אף אחד אני אפילו כבר לא בוכה שאני בודדה אני פשוט מקבלת את זה
חוויתם פעם משהו כזה? אם כן מאיפה מצאתם חברים?