7 תשובות
כי שבועות לא אכלנו חלב
זה סתם מנהג
במרוקו לא אכלו
במרוקו לא אכלו
קיבלנו את התורה במעמד הר סיני בשבועות
והתורה נמשלה לחלב
זה רק מנהג,לא מעבר
והתורה נמשלה לחלב
זה רק מנהג,לא מעבר
זה חג הביכורים, כלומר - החיטה ושאר התוצרת החקלאית. זה נכון שמנהג החלב קיים במקורות עתיקים, אבל שבועות הפך ל'חג החלב' כתוצאה משיווק אגרסיבי של תעשיית החלב. מצרפת בלינק סרטון שמסביר על זה
קישורים מצורפים:
כי התורה נמשלה גם לחלב
לפני שעם ישראל קיבל את התורה הם לא אכלו שום דבר חוץ ממאכלי חלב- בגלל שלאכול דברים בשרים היו חוקים והם עדיין לא קיבלו את התורה אז אכלו מאכלי חלב
כמה טעמים לדבר.
1. אחרי שקיבלנו את התורה (בשבועות) - אז נודעו לבני ישראל הלכות, והתברר להם שהכלים שלהם לא כשרים. בגלל שזה יום טוב - לא יכלו להכשיר אותם. אז אכלו מאכלי חלב.
2. התורה נמשלה לחלב, שנאמר "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים ד, יא).
3. בפסוק שמדבר על ספירת העומר (עד שבועות) נאמר "מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" (ויקרא כז, טז) - ראשי תיבות "מחלב".
4. "חלב" - בגימטריא 40. משה רבנו (עליו השלום) היה במרום 40 יום ו-40 לילה.
5. הר סיני נקרא גם "הַר גַּבְנֻנִּים" (תהילים סח, טז) - וזה דומה למילה "גבינה".
יש עוד טעמים.
1. אחרי שקיבלנו את התורה (בשבועות) - אז נודעו לבני ישראל הלכות, והתברר להם שהכלים שלהם לא כשרים. בגלל שזה יום טוב - לא יכלו להכשיר אותם. אז אכלו מאכלי חלב.
2. התורה נמשלה לחלב, שנאמר "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים ד, יא).
3. בפסוק שמדבר על ספירת העומר (עד שבועות) נאמר "מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" (ויקרא כז, טז) - ראשי תיבות "מחלב".
4. "חלב" - בגימטריא 40. משה רבנו (עליו השלום) היה במרום 40 יום ו-40 לילה.
5. הר סיני נקרא גם "הַר גַּבְנֻנִּים" (תהילים סח, טז) - וזה דומה למילה "גבינה".
יש עוד טעמים.
אנונימי
באותו הנושא: