אנחנו 13 ו17 וכבר חצי שנה ביחד מתי אפשר לספר להורים בלי שיהרגו אותנו..?

כשתהיו 18 ו22

אי אפשר לספר בלי שיהרגו אתכם.
זה פער שהוא לא לגיטימי בגילאים האלה

זה כזה חמוד
תשבי עם ההורים לשיחה ותסבירי להם

כשהקטן מבינכם יהיה 17

שואל השאלה:
לו יש בספטמבר 18 ולי בדצמבר 14.. הכל טוב

כשתהיה 18

תלכי אחרי הלב שלך, אני התחלתי לצאת עם מישהו כשהייתי בת 13 והוא 16, סיפרתי לאמא שלי אחרי 4 חודשים בערך, היה מאוד מאוד קשה עם המשפחה והחברים כי זה לא דבר שמקובל, אבל בסופו של דבר עם הזמן הם התחילו לאהוב אותו. מפה לשם אני כבר בת 15 והוא 18, ובאמת הכל נרגע והמשפחה מקבלת ואוהבת.
תמיד זה טוב להיות כנים ולהגיד את האמת, אל תקשיבי למה שאחרים אומרים לך על מוסריות, מי אמר שמישהו צריך לקבוע בשבילך מהו מוסר אמיתי?
אבל!!! לפני שאת מספרת להורים, תראי שהוא באמת עושה לך טוב, מכיל אותך, לא לוחץ עלייך לדברים שמותאמים לגילו (כי את עוד קטנה), שהכל יהיה בקצב ובזמן שלך, ושאת באמת אוהבת אותו והוא אותך. אם הוא מודע ומכבד את הגיל שלך ואת ההגבלות שבאות איתו - הגיל לא אמור להפריע.
תספרי להורים שלך, זה יהיה קשה אבל אם זה אמיתי בניכם זה יצליח ❤

כשתהי 16

ביום שזה לא יהיה פדופיליה

עכשיו

מתי את חוגגת 14? אולי אז הם פחות יכעסו...

מתי שמרגיש לך נכון

כנ"ל.
וזה באמת לא חוקי ולפי דעתי לא לגיטימי בכלל.
לא משנה אם את חושבת שהוא לא מנצל אותך.

ובקשר לשאלה שלך, מתי שאת מרגישה מוכנה לספר להם.

כשתתחתנו

כנראה שההורים לא יעופו על זה אבל ככל שזה יהיה מוקדם יותר (השיחה עם ההורים) ככה פחות תפגעי אחרי שהם יגידו לך להיפרד ממנו או לא להתראות איתו יותר

אני הייתי במערכת כזו, עם הפרש גילאים כזה (ואף טיפה יותר גדול). אצלי זה נגמר ברע, ובניצול. תראי... אני מבינה שאת בינתיים מאושרת במערכת היחסים, אבל שימי לב ותזהרי מנורות אדומות! (כמו אי כבוד, דיבור בוטה אלייך וכו'). תדברי עם ההורים שלך, לא בגלל ש"זו מערכת יחסים מושלמת, ותכירו את החבר החדש שלי". קודם כל, הם ההורים שלך... כשהם ישמעו את זה, הם ידאגו לך וירצו לדעת על כך (בטח שלא יהרגו אותך, אולי קצת ירימו את הטון בגלל החשש). תראי... אני לא רוצה לדחוף את האף שלי לכל דבר, אבל הסיכויים שבאמת המערכת יחסים הזו לא באמת תגיע לשאיפות הגבוהות, מניסיון (קרה כאשר אני והוא דיברנו על העתיד... אבל מסתבר שזה בולשיט, במיוחד איתו ספציפית). אבל תדברי עם מי שאת מרגישה בנוח לשתף, באדם שיודע מי את וסומך עלייך... כי זה חשוב לשתף זאת, גם אם הוא אומר לך לשמור את ה"צד האפל" בסוד). מניסיון, אני סיפרתי רק חלק מהדברים מאוחר מדי, ואצלי הדברים הגיעו מהר מדי ובצורה אגרסיבית מדי. אני לא רוצה שאף אחת תחווה את מה שאני חוויתי, לא מגיע לאף אחת להיות במערכת יחסים ש*מבוססת* על ניצול (ובטח שפדופיליה). כמובן שיכול להיות שתהיו ביחד בעוד כמה שנים, שיש לכם אהבה אמיתית... זה באמת תלוי באדם מבחינה מסוימת.

אבל תזכרי!, אם משהו לא בסדר\יש לחץ מסוים עלייך\דברים אסורים, תספרי ותדווחי למי שצריך... במקרה הזה לא היה צריך לעשות כמוני.

אבל שתדעי, במידה וקורה משהו.
תמיד כאן ❤.

עכשיו

לא נשמע חוקי במיוחד

מגיע לך
עד כמה חסרת שכל אפשר להיות

דבר ראשון אל תדברו ככה אתם לא יודעים את המצב שלה
דבר שני אולי באמת תשימי לב לפער גילאים... את עדיין קטנה ויש לך די הרבה לעבור שהוא כבר עבר... קצת חומר למחשבה...

אנונימי
ותחשוב על זה שהם ביחד שנה, זה אומר שהוא היה בן 16 והיא 12...מזעזע

בסדר אבל להגיד לה שהיא מטומטמת לא יעזור נכון? הקשר כבר קרה... עכשיו צריך לתת לה עצות מה לעשות עם זה...

נכון אנונימי כול הכבוד ואם הם אוהבים את אחד השנייה אז למה לא

אנונימי

העצה היחידה שצריך לתת לה זה להפרד

ואי הכול תפוס
לא הבנת אותי
אני נגד זה שהם ביחד אבל אני מתכוון לזה שצריך להגיד את זה בצורה נורמלית כי לקרוא לה אהבלה לא יעזור