לפני שנה נפרדתי מחבר שלי וכתבתי עליו שיר, סתם התסכלתי בו, מה דעתכם?

אז אני רואה אותך
יושב וכותב שירים בבר
לא מבין מי מסתכלת עלייך מהצד
אל תחשוב שאני מטורפת,
זה בזכותך.

אז אני ניגשת אלייך
אתה כאילו לא מזהה
לא נפגשנן שבוע, ופתאום
אני הכי שקופה לך
ואתה אומר לי,
"לי זה לא מתאים, לי זה לא מתאים."

פזמון:
איזה לא מתאים?
איפה מי שהכרתי כששנאתי את עצמי?
מדדתי בגדים, שנתנו לי תחושות
של עטלפים נלחמים בפרפרים
שהבאת לי
-
הבאת לי פרפרים,
חוץ מאלה שבבטן...
אמרת לי, שחררי אותם
למרות שהם לא קיימים,
יש לך את האור שהדלקתי גם
אם אני שרוף אצלך.

אז אני מזמינה אותך לשתות
לא נהייה חברים
אני אסדר לך מישהי שתכיר
העיקר מבחינתך
שהיא לא תהייה כמוני

אתה רושם לי שמות שירים על מפית
תראה, היא קצת התלכלכה
וזה מדמעות של עצב.
אל תתרץ לי
שמישהי אחרת הכאיבה לך ואמרה ש
לה זה לא מספיק, לה זה לא מספיק

פזמון:
איזה לא מספיק?
איפה כל הסליחות שביקשנו
אחד לשנייה, ושלחת לי מייד
זרים זרים
של פרפרים
-
גם אם הם דמיוניים
גם אם יש לי מסך שחור מולי
הם נמצאים ואתה איתם
חושב ובורח, לא מבין
אם יש בי עוד אור
עם כל האבק של השריפה שעשית בי...

גיטרה ואני לבד,
אני לא יודעת לנגן-היא בכלל שלך.
תפסיק לבכות ותיקח אןתה
ממני
אם מישהי אחרת באמת הכאיבה לך

אמרת לי בבר שזה לא מתאים,
תהייה ממוקד ואולי תבין,
שגם לי זה.לא מתאים,לי זה לא מתאים
רק בא לי שיהיה לי טעים

מהפרפרים שהבאת לי.