אם ילד בוחר לא לדבר עם ההורים, זה אשמת הילד או אשמת ההורים?

אין מה להכריע פה, זה תלוי סיטואציה.

זה מאוד תלוי בסיבה

של ההורים.

זה תלוי למה...
אם הילד לא רוצה לדבר עם ההורים, יכול להיות שהוא סתם עושה את זה או שההורים עשו משהו.
מן הסתם שלרוב לילד יש סיבה, אבל זה תלוי כי אני מכירה הרבה אנשים ילדותיים שלא מדברים עם ההורים שלהם כי הם לא הסכימו להם למשהו...
אני לא מדברת להורים שלי כי הקשר שלנו גרוע, ומסיבות כלשהן, אבל כשאומרים ילד צריך להיות ספציפיים יותר ולבדוק כי יש כל כך הרבה סיבות למה.

זה תלוי
אני לא רוצה לדבר עם ההורים שלי כי הם פונים אליי בהיא/את וזאת אשמתם אבל ילד שהוא סגור ולא רוצה לדבר עם ההורים שלו בגלל זה זה אשמתו

אשמת ההורים ברור
אני הפסקתי לדבר עם אמא שלי כי היא אלימה
ילד לא יבחר לא לדבר עם ההורים שלו בלי שום סיבה. כל הילדים רוצים הורים, אבל כשהם לא מתנהגים כמו הורים לפעמים עדיף לא להיות איתם בקשר

אשמת ההורים , ילד לא יגיע סתם להחלטה כזאת ללא סיבה לגיטימית

זה תלוי בסיטאוציה אבל לרוב זאת אשמת ההורים.

אני יכול להגיד שהפסקתי לדבר עם אבא שלי, כי הוא התנהג אליי מגעיל ומזעזע, אז ניתקתי את הקשר.

זה תלוי בגיל של הילד ובסיבות
אני חושבת שלרוב זה אשמת ההורים כי בסהכ הם המבוגרים ואמורים לראות את התמונה הגדולה ולהתנהג בצורה הוגנת וסלחנית, וגם חסרת אגו מול הילד, אבל זה לא מחייב כי יכול להיות סיטואציה שבה יש חבר רעיל שגורם לילד לעשות את זה (לדוגמה) ואז זה לא אשמת ההורים
או אם מדובר על בחור בגיל גדול יותר, שהוא כבר לא ילד. אז יש סיטואציות שסתם בנאדם בוחר לא לסלוח על דברים מהעבר, ואז גם אם הייתה לו סיבה אמיתית פעם, זה בעיה שלו שהוא בוחר להמשיך לגרור את זה

אם יש לו סיבה אז זה אשמת ההורים
אבל אם הוא סתם מפןנק שעושה הפגנות כי הוא לא קיבל את מה שהוא רוצה אז זה אשמת הילד
אבל יש מקרים יוצאי דופן וזה תלוי בסיטואציה

זה אשמת ההורים הילד לא סתם בוחר לא לדבר איתם.

זה תלוי למה הוא בוחר לא לדבר עם ההורים

אשמת ההורים, הם הביאו אותו למצב הזה