אני חושבת שהדיכאון שלי מתגבר, איך להעביר את זה לפני שזה הופך למשהו ממש לא נעים?

אין דבר כזה דיכאון

שואל השאלה:
כבר יש לי מרשם לכדורים, אני לא מסוגלת לקחת

שואל השאלה:
^^אולי בשבילך, אני מאובחנת עם החר* הזה כבר שנתיים

"מאובחנת", אותם האנשים שאבחנו אותך הם אלו שאליהם את הולכת פעמיים בשבוע ומשלמת 200 שקל לשעה, יש להם אינטרס להגיד לך שאת "מאובחנת".

שואל השאלה:
עובדה שאני לא שמחה כבר שלוש שנים!
שלוש שנים שאני לבד בלי חברות ולא רואה איך אני יוצאת מזה!

את הולכת לטיפול פסיכולוגי קבוע?

אני לא מאבחנת ואני לא באמת מבינה שום דבר או למה את אישית מרגישה ככה, אבל אני יכולה להבטיח לך מהניסיון שלי שעם כמה שזה קשה ומרוקן נפשית, זה משתפר בסופו של דבר. אל תוותרי על עצמך.
קחי את הכדורים, זה נטו לטובתך.
לפחות פעם אחת ביום תרשמי לך אפילו במחברת, נקודות אור שהיו לך היום, מחשבה טובה, תקווה כלשהי.

אני כאן להכל אם תרצי לדבר!!
את לא לבד 3>

למה את חושבת שאנחנו צריכים להיות שמחים?
גם אני לא שמח זה אומר שאני בדיכאון?
לא.
למה את חושבת שאת צריכה להרגיש שמחה בכלל אני לא מבין.

שואל השאלה:
אמא שלי לקחה אותי ל-3 פסיכולוגיות (אם לא יותר) ועם אף אחת זה לא עבד, ובאמת שאני מנסה לקחת את הכדורים אבל אני לא מצליחה לבלוע אותם (אני יודעת לבלוע כדורים, את אלה ספציפית הגוף שלי דוחה)

שואל השאלה:
^^למה בן אדם צריך לאמלל את עצמו
נפשית ופיזית

יש דברים כל כך הרבה יותר חשובים מאיך את מרגישה, הסיבה היחידה שאני לא יוצא עלייך זה כי את בת אז זה הגיוני שתקשיבי רק לרגשות שלך

אולי תנסי פסיכולוג גבר?
יכול להיות שיהיה לך יותר קל.
תבואי לטיפול בראש פתוח.

לגבי הכדורים, את יכולה להמציא לך שגרה כיפית, אולי אחרי לאכול משהו שאת אוהבת, או לעשות איזה תחביב שלך, אפילו לבלוע אותם עם שיר שאת אוהבת ברקע.
תהפכי את זה לשגרה כל יום באותה השעה ככה זה יתן לך משהו קבוע ביום, שזה הרבה פעמים עוזר בהרבה דרכים.

את לא צריכה להיות הבן אדם הכי שמח בעולם, אף אחד לא מצפה ממך, וגם אף אחד אחר לא הכי שמח בעולם. לכולנו יש התמודדות יום יומית בין אם זה דיכאון, חרדות, טראומות וכו'.

את לא לבד וזה בסדר להרגיש את הכאב.
זה בסדר גם לא להרגיש שום דבר בכלל.
אין דבר כזה לא "נורמלי".

שואל השאלה:
^^^ניסיתי להשתמש בתירוץ של "לא בא לי להכניס חומרים שאני לא יודעת מה הם לגוף שלי" הם אומרים שזה כדורים טבעיים

^^אז מה אם אני בת, אחים שלי מחוברים לרגשות שלהם יותר ממני, ואתה חושב שאני לא חושבת על כל אחד אחר?! אני מנסה את ההכי טוב שלי כדי לעזור לכולם עד שבסוף אני זאת שנפגעת

^^^ תסתום כבר תפה שלך אני לא מבינה מה לא בסדר איתך. עובדה שרופאים ומומחים אומרים שיש דבר כזה דיכאון וגם האנשים הכי חזקים סובלים מזה וגם בנים לא רק בנות. מי אתה בכלל שתגיד שאין דבר כזה

שואל השאלה:
^הלוואי והיו לי עוד פרחים לתת לך

היי, מה שלומך?
שמי דוד ואני תומך מטעם עמותת עלם, בה אנחנו מלווים ומסייעים לבני נוער ברשתות החברתיות.
קראתי את מה שכתבת על גבי הפוסט ואת התגובות...ממה שאת מספרת, אני מבין שאת מתמודדת עם דיכאון מזה כמה שנים ושלאחרונה את מרגישה החמרה במצב. את מספרת שאת לא שמחה, בודדה ועוברת בין מטפלים שונים בתקווה שמשהו ישתנה, אך ללא הועיל...זה נשמע לא קל. אפשר לשאול בת כמה את? אם אני מבין נכון, את בעצם שואלת בכותרת איך להפתר/להתמודד עם הדיכאון. כמו שאת בוודאי מבינה מהחוויה האישית שלך, התמודדות עם דיכאון יכולה להיות לא קלה, מורכבת, ולעיתים גם ארוכה, אבל חשוב מאוד לזכור שלאנשים שונים יכולים לעזור דברים שונים כדי להתמודד ולהרגיש טוב יותר, כך שלא לכל אחד מתאימות אותן דרכי התמודדות שלאחרים אולי כן. במידה ותרגישי בנוח לשתף, לשוחח ולהתייעץ, אני רוצה להציע לך לפנות אליי בפרטי כדי שנוכל לשמור על הפרטיות שלך. אני כאן כדי להקשיב לך ולחשוב יחד אתך מה היית רוצה שיקרה, ומה אולי יוכל לעזור לך. את רוצה לתת לזה הזדמנות?
אפשר גם לפנות אלינו במייל [email protected] או בטיקטוק/אינסטגרם nayedet.digital. בנוסף, יש לנו צ'אט אנונימי (עד לגיל 21) שפעיל בין השעות 20:00-24:00. אפשר לדבר שם ברציפות (עד שעה) עם תומכ/ת שלנו: https://www.yelem.org.il
דוד