מישהי שקוראת לעצמה דתייה אבל מתלבשת חשוף היא לא נחשבת דתייה?

לא

היא נחשבת

כן

רק אידיוט שרוצה מצפון נקי או לצחוק על הדת
קורא לעצמו דתי למרות שהוא לא
ולהגיד שיש הרבה סוגי דתיים והרבה הגדרות זה שטויות
יש הגדרות בסיסיות אחת מהם זה להתלבש צנועה אחת שלא מתלבשת צנועה לא נחשבת דתיה אולי מסורתית מתחזקת אבל לא דתיה

לא

אי אפשר להגדיר "דתי" בדיוק, דתי בפשטות זה אדם שומר תורה ומצוות, או לפחות מדקדק אבל נופל פה ושם... *על פי דעתי*, אישה לא צנועה אבל היא חזקה בנושאים אחרים, הייתי מחשיב אותה מסרותית, כי החלק של הצניעות הוא חשוב מאוד

תראי נגיד אם היא דתייה והולכת עם צכנסייפ וחולצה אז אין בעיה
אבל דתייה ומתחילה לשים שורטים וגופייה ? זה לא הגיוני ממש בעיני

שואל השאלה:
כן דיברתי עם חברות שלי על איזה מישהי והתווכחתי עם חברה עלזה שהיא מסורתית אולי אבל לא דתייה (כי אמרה שהיא דתייה)
כי היא שמה שורטים וזה אז זה סותר בתכלס

היא לא נחשבת דתיה , זה כמו מישהו שקורא לעצמו דתי ויש לו קעקועים זה לא מסתדר ..

נכון

דתי זה מי שמאמין ועושה את הכי הרבה שהוא יכול בשביל לשמור על המצוות.
לכן, זה דבר שרק אותה אישה יכולה לדעת.

ארוך אף יותר מהתשובות הרגילות שלי, מצטער.

צניעות היא אחד מבסיסי ההגדרה של אדם דתי.
אבל, ואבל גדול! למעשה ההבדל בלבוש בין גברים ונשים בהלכה הוא כמעט זהה. שניהם מחויבים שמה שמכסה את הרגליים יעבור את הברך (לפי המשנה ברורה, לא אתייחס לשיטת שאר האחרונים שמחמירים כי כמו שקבלו את השולחן ערוך לספרדים והרמ"א לאשכנזים, אך כל קהילה שינתה לפי מנהגה, אותו הדבר כולם קבלו את המשנה ברורה עם שינויים ע"פ מנהג הקהילה. אם כן וודאי אפשר לסמוך עליו מלכתחילה, ואם מישהיא רוצה להחמיר מרצונה- שתחמיר) והשרוול של החולצה יעבור את המרפק ולתפילה גברים אף *ראויים* ללבוש עד הקרסול (בכדי למנוע מגע בין הברך לקרסול, כי זה יחייב אותם נטילת ידיים כשהם באמצע תפילה ואז הם נכנסים למחלוקות איך עליהם לנהוג, אז נמנעים מכך) ומעל הברך אפילו אסור להתפלל (ואם התפלל כמדומני שיצא בדיעבד, אולי אפילו לא יצא כלל, לא בטוח). כמו כן שניהם אסורים בלשוב צמוד מחמת שרואים צורת הגוף וזה כמו שלא לובש דבר באותו מקום הצמוד (כמובן זה עדיף מלא ללבוש, אבל טכנית זה נחשב כאילו לא לובש) ועדיין בציבור החרדי תראי רבים שלובשים מכנסיים צמודות (אלגנט כמובן, לא ג'ינס, אסרו אותו מחמת שרוב הנ'ינסים צמודים, ממילא אסרו את כולם אך כיום שייך לפי זה לאסור אף מכנסיים שהם אלגנט, רק את זה הם לא יעשו כי זה לשנות צורת קוד הלבוש החרדית, לא דבר שיתקבל בציבור אף אם יפסקו כן גדולי הפוסקים וכפסיקת הרב קנייבסקי זצ"ל שלא לעשות קנעייצ' בקובע כי זה מנהג הגויים, אך לא הקשיבו לו כי זה אומר לשנות את קוד הלבוש, אז אפילו מבזים את מי שמקשיב לו בהלכה זו וקוראים לו 'פרענק').
ההבדל הוא בכיסוי הראש (לא אכנס למחלוקות) והבגד מכסה הרגליים (לאיש מכנס מחמת לא ילבש, למרות ששמלה טכנית מכסה יותר, זו צניעות שעוברת על איסור דאורייתא, שלא ילבש תלוי במנהג העולם ותאכלס יוצא שתלוי במנהג הגויים והם קבעו שמלה לאישה ומכנס לאיש. אישה שיכולה ללבוש שמלה בלי לעבור על לא ילבש מכיוון שזהו לבושה ע"פ מנהג העולם צריכה ללבוש שמלה ולא מכנסיים מחמת זה, שיש לה את האפשרות. אם היה האפשרות אף לגבר ולא היה עובר בכך על 'לא ילבש' משמע שאף הוא היה מחוייב ומכנס היה אסור אף לגברים בלא שמלה מעליו).

אולם תוכלי למצוא הרבה בציבור הדתי ואף החרדי, בין גברים בין נשים (יותר גברים) שלובשים חולצה עם שרוול מעל הכתף (בעיקר אצל ליטאים, אצל חסידים זה די נדיר אבל עדיין קיים בחסידויות הפתוחות יותר). ואצל דתיים מצוי מאוד שהם לא מקפידים (בין גברים בין נשים) על בגד מכסה הרגליים מעובר את הברך (נשים יותר מקפידות מגברים בזה באופן דרסטי בציבור בדתי, אם כי בציבור החרדי לא ראיתי גבר שעובר על כך, אך כן ראיתי נשים שעוברות על הלכה זו).

גם במקווה, אנשים עוברים על הלכות צניעות במקווה על ימין ועל שמאל ורובם אף לא מכסים עם ידיהם. (כילד בן 6 זה היה מרתיע וקצת מצחיק בו זמנית אבל מתרגלים בפעם שנייה-שלישית). זה אסור ע"פ הלכה וצריך במקומות רחצה לכסות לפחות ערוותו בחפץ (מגבת לדוגמא) ולפחות עם היד (גם את זה הרוב לא עושים). אפילו אם כשסיפרתי לחברי כיתה שבמקווה שבעיר שלי יש דלת למקלחת ומחיצה בין במקלחות (כי לרוב גם זה אין, מזכיר לי לפעמים את תיאור השירותים ברכבות הנאצים ימ"ש, לא נעים לכתוב על דבר כזה חח, אבל אני לא מתמרמר פה) אמרו לי 'איכס, מקווה של פרענקים כנראה'. זה דוגמא של צניעות שבעיני אחרים תחשיב אותך לפחות דתי משום מה.

כל אלה למעלה נחשבים דתיים או חרדים למרות שעוברים על ההלכה בעניין צניעות. אני בדרך כלל לא אוהב להגדיר אותם כך כדתיים או חרדים, אבל למעשה אני כותב את זה כרגע בפיג'מה שעוברת את הברך וחולצה קצרה מעלה הכתף תוך כדי שאני כותב דברי תורה, רק כי אין לי כוח להחליף בגדים בשביל לענות על שאלה עם תשובה שמכילה הלכות בסטיפס.

אפשר לומר שהדור חלש ובמיוחד בענייני צניעות, אבל אז קשה לומר איפה הגבול? למה שהלכה זו תהיה גבול להגדרת דתי וזו לא (בענייני צניעות, לא אתייחס לשאר הלכות כרגע, אלא רק האם לעבור על הלכה זו וזו בענייני צניעות מספיק בכדי לצאת מכלל ההגדרה של דתי או חרדי וכו').

אני חושב שזה כבר תלוי בקביעת החברה, איך הם רואים על מה קשה מידי שלא לעבור ועל מה עוד ניתן לשמור. אבל זה דחוק כי זה ממש להפקיר את ההלכה ככה. ויתכן שזו התשובה שלי רק כי אני רוצה להגדיר את עצמי כחרדי-תדי אפילו כשאני כותב דברי תורה או לקרוא קריאת שמע שעל המיטה בפיג'מה למרות שזה אסור ע"פ ההלכה.

^ בבית המרחץ הדרך להיות ערומים, אז זה בסדר.

^ בבית המרחץ היינו בבור הטבילה גופא, אבל באיזור המקלחות וכ"ש ההלבשה לא.

דתיה לפי דעתה, הרב נוח.

כל אחת הנסיונות שלה. אסור להגדיר אנשים