מישהו התנדב בבית חולים כחלק ממחויבות אישית ויכול להסביר קצת?

אני התנדבתי בתור מדריכת כיתת י' שהם אלו שבאים ואני משגיחה ומבקרת גם כן בעצמי. בדרך כלל לגיל הזה של ההתנדבויות לא מביאים למחלקות קשות נפשית אז לא לפחד מהחלק הזה. בדרך כלל הביקור בכל חדר לא ארוך מדי, אצל הרוב תביא פרחים או כל מתנה שמביאים, אולי משוחחים small talk ומאחלים החלמה מהירה, תלוי גם בגיל איתו תתנדב. יצא לי להיות גם עם מבוגרים וילדים, בדרך כלל יש עם המבוגרים את השיחות הכי יפות, והם נהנים מכל רגע כי לצערי הם אלו הפחות מבוקרים מהילדים ותאמין לי שיש להם כל כך הרבה לשתף אז סבלנות ולהראות קשב תמידי ואתה לא מבין איך זה משמח אותם ונותן להם כוח להמשיך. עם הילדים הכי קל כי ההורים תמיד שם להרגיע ואם רואים שהביקור עושה להם רע ממשיך לחדר והכל בסדר.
בהצלחה :)