אני מרגיש שאני צובר פער מאנשים אחרים, לא בקטע מתנשא אבל גם קצת כן

היי נראלי שאני לא מסוגל יותר לשמוע על צרות / דעות של אנשים יותר מדי. אני מרגיש כאילו עברתי דברים מאוד גדולים בחיים שלי ושהגעתי לנקודה שבה כשאנשים מדברים על דברים אינטלקטואליים, רוצים לפתוח שיחה פילוסופית או אפילו לדבר על הצרות שלהם אני פשוט צריך "להשלים" להם מלא דברים שהם לא יודעים. מצד שני, כשאין שיח אינטלקטואלי אני מרגיש שאין לי מה לחפש בריקנות. אני במצב שאין לי שום צרה בחיים אחרי שהיו לי צרות מאוד גדולות
זה משאיר אותי רק עם שיחות אינטרסים או עם חברה שלי המדהימה

איל לשנות את זה? איך לשבת מול המשפחה והחברים שלי ולהיות מסוגל לשמוע את הצרות והדעות בלי להשתעמם?