16 תשובות
תחכי שתגדלי יותר, אין ממש מה לעשות.
בדיוק כומני את צריכה לחכות לגדול
שואל השאלה:
אני בת 18
אנונימית
אז לכי על זה
מה זה לצאת מהדת ולהיות דתיה ?
^נראה לי פשוט להתרחק טיפה מהדת במקום חרידית היא רוצה להיות דתייה יותר חלשה
תעשי את זה בהדרגה ואז יהיה לה יותר נוח לקבל את זה..
את בת 18, יש לך זכות כבר להחליט על עצמך.
אם את הופכת מחרדיה לדתיה זה לא שאת עכשיו יוצאת בשאלה.. לדעתי זה הגיוני ממש(:
בהצלחה❤❤
יש טווח ענקי בין חרדית לאתאיסטית. את יכולה להיות בכל מקום שאת רוצה על הטווח. לאט לאט תביני באיזה מקום הכי טוב לך❤
אני מכיר את התחושה, אני גם כן נולדתי לבית חרדי (כשהייתי קטן היינו ממש דוסים, עד שאמא שלי קנתה סמארטפון ואבא שלי עובד בהייטק, אז אנחנו יותר כמו מודרניים- דוסים עם אינטרנט) ואני לא מחבב את הציבור. גדולי הדור שלהם, אין מה לדבר, צדיקים גמורים, גדולי הדור, אבל שאר הציבור, אני אעדיף פשוט לשתוק.
אמרתי להורים שלי שאני רוצה לעשות צבא ולהיות דתי, לא חרדי, הסברתי להם הכל (לפרטי פרטים) אמא שלי הגיעה מבית דתי ציוני במקור, אז היא הבינה אותי ואפילו קצת שמחה (היא גם לא מתה על הציבור עצמו, והיא לא אוהבת את הרעיו של 'עדר', למרות שזה דווקא לא הבעיה שלי איתם), אבא שלי לא אהב את זה בכלל, הוא כל הזמן מנסה להוריד אותי מהרעיון של צבא וכו', אבל אני חושב שבזה אאלץ לסרב.
אצל בנים זה הכי פשוט- תעשה צבא, אתה כבר דתי ולא חרדי. אצל בנות אני לא כ"כ יודע, אבל נראה לי שזה אמרו להיות אותו רעיון.
שואל השאלה:
18
אנונימית
הוא צודק כנראה ^^^
לגבי ההוא של הצבא, כנראה אתה מגיע ממקום של חרדים דוסים.
אני ממשפחה חרדית, 3 דודים שלי עשו צבא, וכנראה גם אח שלי יעשה.
והם עדיין חרדים.
רק אחד מהם נהיה דתי לאומי וזה נהיה בכלל אחרי שהוא התחתן והלך לגור בישוב של דתיים לאומיים, בלי קשר לצבא.
זה ממש ממש לא סותר.

לגבי שואלת השאלה, השאלה היא האם את מאמינה בדת או לא.
אם את רוצה לשאול אמא שלך שאלות על הדת והיא מתעצבנת, אז קודם כל, יכול להיות שהיא לא יודעת בעצמה, יש אנשים שזה לא מעניין אותם. הם יכולים להיות משהו רק בגלל שככה ההורים שלהם היו, והם לא שואלים שאלות כל החיים.

זה שאת כן שואלת, אומר עליך רק שאת חכמה, ואת לא הולכת כמו עיוורת אחרי ההורים שלך.

הייתי ממליצה לך לשאול שאלות באקשיבה, שזה אתר של חרדים דיי פתוחים ברשת, שאת יכולה לשאול שם על כל דבר ועונים לך אנשים שמבינים.

ואם את רוצה, את גם יכולה לכתוב לי בפרטי. אולי אני אוכל לעזור...
ואיך להיות דתיה פחות, השאלה היא עד כמה את תלויה בהורים שלך...
אם את תלויה בהם מאד זה יהיה יותר קשה.
אבל אם לא פשוט תעשי מה שאת רוצה בלי לשאול אותם.
^^^
לגבי העניין של הצבא, אתה חרדי אם החרדים מחשיבים אותך כחרדי, זה עניין חברתי יותר מאשר רמה דתית, רמת שמירת הלכות ורמת אמונה. בדר"כ ברגע שאתה עושה צבא, אולי אתה בדיוק כמו לפני צבא מבחינה רוחנית, אבל החברה שסביבך לאמתחשיב אותך יותר כחרדי, ואף כאלה שכמעט חילונים יחשבו כחרדים בעיני החברה, אם הם יעקבו אחרי הקודים החברתיים, בלי קשר לשמירת הלכות או מתבם הרוחני כלל.
עזרה דתית, לא אמרתי שזה לא בסדר, רק אמרתי שהיא לא כזו.
מרוקאית , מסכים עם החצי הראשון שכתבת . לגבי העיוורים - רק מזכיר לך שבני ישראל אמרנו נעשה ונשמע , וללכת כמו עיוור אחרי הורים בדת זו גם מצווה של תמים תיהיה עם ה אלוהיך וגם כיבוד הורים .
וגם המופלא ממך אל תדרוש ממסכת חגיגה .
רק אומר .