זה ממש גרוע לעבור אבחון לאוטיזם? זה יכול להרוס לי את החיים?

למה גרוע?

אם השם שלך זה גאיה, אז כן.
אם לא? הכל בסדר, לאף אחד לא אכפת.

שואל השאלה:
כי יש כאלה שאומרים שזה יכול להרוס את החיים

מזל; בכלל לא קוראים לי גאיה

בסדר הם שקרנים.

זה ממש בסדר, זה יכול להקשות קצת בצבא אולי אבל זה לא יהרוס :)

לי זה הרס
אם אנשים שומעים שיש לך אבחון של אוטיזם או שהם מתרחקים או שמתחילים להתייחס כמו אל ילדה תמימה ומוגבלת שצריך להתחשב בה וגם אנשי מקצוע שעובדים עם אוטיסטים מכלילים עלינו המון דברים הם חושבים שכל האוטיסטים אותו דבר
וגם אי אפשר להתגייס לצבא ואי אפשר לעבוד במה שתרצי כי ברגע שרואים את האבחון פוסלים באופן אוטומטי ונשאר ללכת לעבוד רק בעבודות מיוחדות לאוטיסטים שזה דברים מאוד קלים ולא רציניים ואין הרבה אפשרויות

שואל השאלה:
וואי באמת? אבל כאילו הבנתי שאסור להם לפסול על דברים כאלה

גם אני שמעתי שאסור אבל מבחינת ההגדרה וגם מבחינת ביטוח לאומי אוטיסט לא כשיר לעבודה ממה שאני יודעת רק אם יש להם תקן לתעסוקת בעלי מוגבלויות הם יכולים להעסיק אותך על תקן בעלת מוגבלות וזאת תהיה עבודה מאוד קלה ופשוטה עם המון הקלות
מה שבטוח לא יאפשרו למי שאובחן כאוטיסט לעשות תפקיד חשוב שיש בו אחריות

שואל השאלה:
וואו אז עדיף לא לעבור אבחון? לוותר על זה וזהו?

אוקיי אני אנונימית אחרת לגמרי אבל אני מסכימה עם כל מה שהאנונימית האחרת אמרה. גם לי זה הרס את החיים עוד לפני שהייתה לי הזדמנות להתחיל אותם.
לא הרבה ידעו על האבחנה שלי, אבל אלה שידעו התנהגו אליי בהתנהגות כזאת מעוררת רחמים שהרגשתי שפשוט רואים אותי בתור מוטציה שמעולם לא ראיתי בעצמי. לא רחוק ממה שמסתכלים על אדם נכה כרוני.
חלק גדול ממה שבאמת זיין אותי עם האבחנה הזאת זאת האופציה להתגייס לצבא. כי אני מגיל יחסית צעיר עברתי מחינוך מיוחד לחינוך רגיל וגדלתי כמו כל הילדים "הנורמליים" ורציתי לשרת. ובזמן שכולם מתמיינים לצבא ולתפקידים אני כמה יותר משנה התפללתי שצה"ל יראה את המצב שלי ויתן לי פאקינג להגיע לצו ראשון נורמאלי אבל בגלל האבחנה הזאת אני חייזר שאפילו לא כשיר להגיע לצו ראשון. ספק להתגייס. שלא נדבר על עבודה, אם תהיה מאובחן לעולם לא תרגיש שהשגת עבודה רגילה כמו כולם ביושר כי זה או שלא יקבלו אותך או שתרגיש שעשו לך טובה ו/או שתאלץ לחפש עבודה מוגנת. אני אפילו לא רוצה לציין את ההכללות ואת הרחמים שעולים לחברה שלנו בראש כשהם שומעים את המילה אוטיסט, אפילו אני לא הכי נקייה מלחשוב על אוטיזם בשליליות. אז בקיצור, אז אולי תקבל הקלות כאלה ואחרות בחיים כמו קצבת נכות והנחות כלכליות, תו נכה, טיפולים וכו'.. אבל אתה צפוי מאוד לחוות מוות חברתי. אנשים מסוגלים להכתים אותך בשיפוטיות שלהם כלפי המילה "אוטיזם".
בין אם אני כזאת או לא, אני הלכתי לאבחון מחדש לבטל את האבחנה הארורה הזאת. אמנם הצלחתי, אבל נשאר לי כתם לכל החיים ממנה - כי אובחנתי מגיל ילדות וזה השפיע על כל מסלול החיים הארור שלי. המלחמה שלי רחוקה מלהיגמר, אבל אני נלחמת.
אם אתה בן אדם שעלול להתרגש מהסביבה וזה אבחון שלא ככ דחוף לך - אני אישית מעולם לא הייתי עושה זאת מבחירה. אולי רק בגיל מאוחר אחרי שעברתי חיים וקיבלתי הזדמנות שווה ונורמלית לחוות אותם בלי כל הטראומות החברתיות מסביב, כי אני מאלה שבאיזשהו שלב "לא ראו עליהם". ממליצה לך לשמוע מעוד אנשים.

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובה המפורטת
האמת שכבר עברתי צבא ותיכון אז הדברים האלה פחות רלוונטיים בשבילי
אני כן דואגת יותר בקשר לעבודה.

אני לא אוטיסט ברוך השם(אין לי בעיה איתם וגם יש לי חבר כזה, אבל אף אחד לא רוצה להיות כזה, נכון?), אבל זה באמת יכול להרוס לך את החיים. בצבא, מבחינה חברתית, בעבודה, בזוגיות. כמעט בכל מקום אפשרי. אם זה לא דחוף ולא רואים את זה, אל תעשי.

שואל השאלה:
סבבה
אני לא אשתף

תקשיבי בקשר לעבודה מה שההורים אמרו לי לעשות זה פשוט לא לומר לאף אחד על האוטיזם שלי ו/או לא לרשום על זה בקורות חיים. אם עברת תיכון וצבא ותפקדת בצורה טובה אז עדיף לדעתי שזה לא יפריע לך בשוק העבודה. זה מידע רפואי אישי אחרי הכל ולא כולם בוחרים לשתף אותו.