אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה אני בחיים לא אהיה שלמה עם הגוף שלי

בעיקר לא עם הבטן . אני ירדתי כמעט שמונה קילו והבטן ירדה ממש (שקלתי 55 ועכשיו אני 47) , והבטן שלי עכשיו ממש כמעט שטוחה אבל עדיין משהו מפריע לי . זה בין הדברים הבודדים שאני שונאת בעצמי . אני כבר לא יודעת מה לעשות וכאילו אני מרגישה שעד שהעצמות שלי לא יבלטו מהבטן , אני לא אוכל לאהוב את זה . כרגע רואים עצמות רק כשאני מרימה ידיים ולא משנה מה אני עושה אני לא מצליחה לרדת עוד במשקל ושיראו את העצמות . אני מרגישה שרק ככה אני אהיה רזה . זה נשמע ככ פיק מי אבל אני פשוט חייבת קצת לפרוק כי באמת שאין לי למי להגיד את זה . כשאני אומרת דברים לאמא שלי על המשקל היא אומרת לי להפסיק ולהתחיל לאכול וגם ככה היא מפחדת וחושבת שאני מקיאה (אני לא) והיא לא רוצה שאני ארד עוד במשקל , ולחברות שלי אני ממש לא אספר את זה אז נשאר לי רק את הסטיפס .. סליחה על החפירה הייתי חייבת לפרוק