וואי אני כבר לא מסוגלת להרגיש ככ אשמה אחרי כל דבר שנכנס לי לפה

בבקשה תפני לדבר עם מישהו.. את צודקת את לא צריכה להרגיש ככה ואת גם לא אמורה
אוכל זה לא האויב אנחנו בני אדם ואנחנו צריכים אוכל כדי לשרוד
זה בסדר לאכול וזה בסדר אם המשקל זז קצת למעלה לפעמים
את צריכה לדבר עם מישהו

שואל השאלה:
חחח תאמת שאין לי אפילו עם מי לדבר אז רני פורקת לסטיפס וזה מצב נואש מצידי, אין לי פסיכולוג ואין מצב שיהיה לי את האומץ לבקש, אני ככ מתביישת בזה וכל פעם שאני כן מחליטה לשתף מישהו הם דופקים לי במבט, ואני יודעת שאף אחד באמת לא יכול לעזור לי, חוץ מ"אני פה אם את צריכה לדבר" וכאילו אני ככ צריכה אותם והמשפט הזה גורם לי להרגיש ככ מטומטמת שאיך בכלל חשבתי לשתף מישהו.. הם חושבים שאני חולה בראש וצוחקים ולוחצים על הנקודת תורפה הזאת ואז לא מבינים לא אני נעלבת ומתרחקים. אני רוצה מישהו שבאמת יהיה שם ויתן לי חיבוק ויגיד שהכל יהיה בסדר אבל זה לא קורה. אבל זה בסדר, תכלס אף אחד לא חייב לי שום דבר ובסופו של דבר אני צריכה לדעת להתמודד עם עצמי לבד