לפני כמה ימים מישהי השפילה את אמא שלי בתור בסופר...

אמא שלי ואני עמדנו בתור לבשרים והאישה הזו לא הייתה בתור הזה בכלל כי אני ממש זוכרת שהיא עמדה בתור לגבינות והזיזה את העגלה שלנו כי היא הפריעה לה לעמוד שם.
בזמן שאמא שלי עמדה בתור לבשרים אני הלכתי לחפש משהו, וכשחזרתי היו ממש צעקות.
האישה הזו פשוט צעקה שאמא שלי עקפה אותה והיא לא הפסיקה לקרוא לה שקרנית, בזמן שאף אחד ממי שהיה בתור לא התערב.
יש לי ממש חרדה חברתית ואני מרגישה נורא במצבים כאלה, אבל מבט אחד על הפרצוף של אמא שלי גרם לי לרצות לבכות.
אמרתי לאישה הזו שאני ראיתי שהיא לא עמדה פה בכלל והיא פשוט המשיכה לצעוק עלינו, עד ששתינו כבר וויתרנו מפחד ומחוסר יכולת להתמודד איתה. היא כמובן עקפה אותנו, והיא הייתה כולה עצבנית ולא העיזה להסתכל אלינו.
ניסיתי להגיד לאמא שלי בקול כמה שיותר רם "בסדר אמא היא יודעת שהיא משקרת, היא תישן עם זה בלילה" כדי שלפחות יכאב לה.
הסיטואציה הזו הייתה נוראית בשבילי ואני לא יכולה בכלל לדמיין כמה נוראית זה היה בשביל אמא שלי.
לדעת שאת צודקת אבל להיות חסרת יכולת להוכיח את זה לבן אדם שדופק אותך.

זו הייתה סוג של פריקה... אבל מה אתם הייתם עושים במצב כזה, אם הייתם רואים בן אדם צועק וקורא לאמא שלכם בשמות? עשיתי כל מה שהייתי מסוגלת לעשות בגלל החרדה, אבל זה מרגיש לי עדיין שלא עשיתי מספיק ופשוט נתתי לה להמשיך להשפיל את אמא שלי