6 תשובות
אני חושב על זה הרבה בקטע של אנשים. יש מחזמר וספר בשם "אוון הנסן היקר" שמדברים בדיוק על התופעה הזאת בנוגע לאנשים עם חרדה חברתית. מוטיב שחוזר שם זה ילד שבקיץ שלו טיפס על עץ ושבר את היד, ובגלל שאף אחד לא היה שם הוא פשוט חיכה שעות שמישהו ימצא את עצמו והוא תהה אם הוא בכלל נפל או אם מישהו אי פעם יגיע.
לא נשמע אמיתי כי זה משהו מוחשי זה תמיד יהיה שם, זה כמו שאני לא אסתכל על המחשב אבל מישהו אחר כן יסתכל אז הוא עדיין יתקיים
וואי חשבתי אל זה פעם אבל חשבתי שאני סתם טיפשה
פף, תהיתי על זה כשהייתי בת 12~
השאלה מה אתה מגדיר "קיום" בסופו של דבר די ברור שהמחשב נמצא שם באותו סטטוס כמו קודם כי בזמן שאתה לא מסתכל החבר שלך מסתכל...ולומר שאין אף דבר שמתקיים ואין שום תודעה חוץ משלך זה כבר חריג ואין סיבה להניח.
חשבתי על זה גם, אם לא תדע על משהו הוא לא קיים מבחינתך
באותו הנושא: