מישהו בבקשה יכול להסביר לי על הרפורמה המשפטית ועל מה שקורה עכשיו בלי לקחת צד?

הרפורמה אמורה בערך לתת לחברי הכנסת את האופציה לעשות כמעט הכל בלי הגבלה ולהעביר חוקים שבכוונה לא נותנים להם להעביר. אה וגם להוריד סמכויות לבית המשפט

שואל השאלה:
ולפי דעתך האישי מה את חושבת שנכון לעשות? אם את יכולה לפרט

הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל פועלת להעביר בימים אלו, שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:

א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.

ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי

ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.


מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.

שואל השאלה:
אני לא מבינה בפוליטיקה וכל המושגים האלה שמתי לב לפסקה הזאת בסטיפס מלא וקראתי את זה כמה פעמים ולא הבנתי

זה די ארוך מה שכתבתי, איזה חלק לא הבנת?

שואל השאלה:
מה זה עילת הסבירות ויועמ"שים

שואל השאלה:
ועוד שאלה , מה קשור בגץ לרפורמה המשפטית ואיפה זה נמצא ברפורמה

אין בעיה, אני אסביר:
1. עילת הסבירות זה מושג במשפט המנהלי שקובע כי בית משפט יכול לפסול החלטה מנהלית (ב"החלטה מנהלית" הכוונה היא להוראה של ממשלה או רשות מקומית) בנימוק של "חוסר סבירות קיצוני". בשנות השמונים הגדיר השופט ברנזון את עילת הסבירות בצורה די טובה אז אני פשוט אצטט: "אם ימצא בית המשפט כי חקיקת המשנה היא כה בלתי הגיונית ובלתי נסבלת עד שאדם בר דעת לא יעלה על דעתו ששר סביר היה מסוגל לעשותה, כי אז יצטרך לאמור שעולם לא נתכוון המחוקק לתת כוח זה בידי השר. חקיקת המשנה אינה מתקבלת על הדעת והיא מחוץ לתחום הסמכות".

2. לכל משרד ממשלתי יש יועץ משפטי שתפקידו לפקח שכל ההתנהלות במשרד היא על פי חוק. כך יש יועץ משפטי למשרד הביטחון, למשרד המשפטים, לכנסת ויועץ משפטי לממשלה. ליועצים המשפטיים הסמכות למנוע מהמשרד לפעול בניגוד לדעתו המשפטית.

שואל השאלה:
עוד שאלה אחרונה ותודה רבה על ההסבר!! מה זה פסקת ההתבגרות

^פסקת התגברות היא פסקה שנחקקת בנוסף לחוק יסוד ומאפשרת בעצם את קיומו של חוק שסותר את אותו חוק יסוד.

בקשר לקשר של בג"ץ לרפורמה המשפטית:

1. השופטים בבג"ץ ממונים על ידי הועדה למינוי שופטים, אותה ועדה שהרפורמה מציעה לשנות.

2. פסקת ההתגברות היא בעצם כלי חקיקתי מול בג"ץ. כי בג"ץ הוא זה שפוסק שחוק מסויים סותר חוק יסוד.