כתבתי איזה חרא זה טיפה הרבה דכאוני אז קחו בחשבון לפני שאתם נכנסים

אני פה, נכון?
אני נושמת
אני פועמת
אז אני קיימת?

אתה נושם אתה קיים
אבל אני נושמת אבל לא קיימת
מרגישה קצת כמו גופה מהלכת
שנושמת, הולכת, מדברת, מחייכת
אבל בפנים? לא קיימת

אבל
אני פה, נכון?
אני נושמת
אני פועמת
אז אני קיימת?

אני מרגישה חנוקה, סגורה
כאילו אני בחדר שהולך ונסגר לאט לאט
ושואב כל חלק שמסביר ומזכיר
שיש מטרה שיש משמעות

אבל
אני פה, נכון?
אני נושמת
אני פועמת
אז אני קיימת?
אז אני נשארת נושמת וקיימת
אבל לא באמת נשארת לא באמת קיימת