7 תשובות
שואל השאלה:
מה זה לחוקק
מה זה לחוקק
אנונימית
שואל השאלה:
טיזה חוק?
טיזה חוק?
אנונימית
לחוקק- להעביר חוק
הקואליציה רוצה להעביר רפורמה משפטית שתתן להם כוח בלתי מוגבל והאופוזיציה מתנגדים לכך אז הם יוצאים להפגנות
הקואליציה רוצה להעביר רפורמה משפטית שתתן להם כוח בלתי מוגבל והאופוזיציה מתנגדים לכך אז הם יוצאים להפגנות
לגבי הועדה לבחירת שופטים
כיום המתכונת הנוכחית היא שצריך רוב של 7 מתוך 9 בשביל למנות שופט עליון
זה לא משנה מה ההרכב, מה שמשנה הוא שיש 3 שופטי עליון בועדה
שופטי העליון *תמיד* מצביעים יחד והם *תמיד* רוצים לקדם את אותן המועמדים
ואם 3 שופטים לא מצביעים למועמד הם יוצרים בלוק חסימה, ואותו מועמד פשוט לא יעבור את הוועדה
כי 9-3 זה 6 שזה פחות מה7 קולות בעד שצריך
וככה לשופטי העליון יש וטו, הם מכניסים רק את מי שמתכתב עם הדעות שלהם ושייך "למשפחה" שלהם, ומסכלים מינויים של מי שחושב טיפה אחרת מהם
אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר והמכונן של ההפיכה המשפטית אמר (וזה ציטוט) "בית המשפט העליון הוא משפחה אחת ואי אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה..."
ראינו מקודם (בהודעה על עילת הסבירות) ששופטי העליון הם בעלי דעה אחידה - ככה הם משמרים את האחידות שלהם וגורמים לחוסר ייצוג של רוב העם
מה שגורם לאמון הציבור במערכת המשפט ממשיך לרדת ולרדת
כיום המתכונת הנוכחית היא שצריך רוב של 7 מתוך 9 בשביל למנות שופט עליון
זה לא משנה מה ההרכב, מה שמשנה הוא שיש 3 שופטי עליון בועדה
שופטי העליון *תמיד* מצביעים יחד והם *תמיד* רוצים לקדם את אותן המועמדים
ואם 3 שופטים לא מצביעים למועמד הם יוצרים בלוק חסימה, ואותו מועמד פשוט לא יעבור את הוועדה
כי 9-3 זה 6 שזה פחות מה7 קולות בעד שצריך
וככה לשופטי העליון יש וטו, הם מכניסים רק את מי שמתכתב עם הדעות שלהם ושייך "למשפחה" שלהם, ומסכלים מינויים של מי שחושב טיפה אחרת מהם
אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר והמכונן של ההפיכה המשפטית אמר (וזה ציטוט) "בית המשפט העליון הוא משפחה אחת ואי אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה..."
ראינו מקודם (בהודעה על עילת הסבירות) ששופטי העליון הם בעלי דעה אחידה - ככה הם משמרים את האחידות שלהם וגורמים לחוסר ייצוג של רוב העם
מה שגורם לאמון הציבור במערכת המשפט ממשיך לרדת ולרדת
אנונימית
לגבי עילת הסבירות
השם המלא של עילת הסבירות היא עילת חוסר סבירות קיצוני, וניתן להפעיל אותה במקרים נדירים מאוד של ובכן, חוסר סבירות קיצוני
נוצר מצב ששופטי העליון משתמשים בעילה הזו לפי שיקול דעתם האישי בלבד ובלי חובת ההוכחה שאכן מדובר על מקרה קיצון
לדוגמה:
400 אלף אנשים (ששווים ל11 מנדטים!) הצביעו למפלגה שאריה דרעי עומד בראשה
יותר מ2 מיליון אנשים (ששוים ל64 מנדטים) הצביעו למפלגות שהודיעו בגלוי שהולכות לשבת עם אריה דרעי בממשלה
העם נתן את המנדט לראש ממשלה כך שירכיב ממשלה בה אריה דרעי יהיה שר בכיר
כלומר - רוב העם רואה באריה דרעי מועמד לגיטימי לתפקיד של שר
ובכל זאת, 10 מתוך 11 שופטי עליון בדיון בבגץ קבעו שמינויו של דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני
איך ייתכן שרוב מוחלט של שופטי העליון רואה בהחלטה דמוקרטית של העם חוסר סבירות קיצוני?
זה מראה שני דברים:
1. שופטי העליון הם בעלי דעה אחידה שלא מייצגת את הרוב בעם או בכלל את העם, הם מקדמים אג'נדה מסויימת בתור גוף שאמור להיות לא פוליטי
2.כיצד יתכן שיתייגו מקרה בתור לא סביר באופן קיצוני אם רוב העם חושב שהוא לגיטימי? זה אומר ששופטי העליון משתמשים בעילת האי סבירות הקיצונית גם במקרים לא קיצונים, וכך מעוותים את לשון החוק (לפי לשון החוק, אין בעיה שדרעי יכהן בתור שר - ובכל זאת קביעת שופטי העליון הייתה שהוא לא יכול)
השם המלא של עילת הסבירות היא עילת חוסר סבירות קיצוני, וניתן להפעיל אותה במקרים נדירים מאוד של ובכן, חוסר סבירות קיצוני
נוצר מצב ששופטי העליון משתמשים בעילה הזו לפי שיקול דעתם האישי בלבד ובלי חובת ההוכחה שאכן מדובר על מקרה קיצון
לדוגמה:
400 אלף אנשים (ששווים ל11 מנדטים!) הצביעו למפלגה שאריה דרעי עומד בראשה
יותר מ2 מיליון אנשים (ששוים ל64 מנדטים) הצביעו למפלגות שהודיעו בגלוי שהולכות לשבת עם אריה דרעי בממשלה
העם נתן את המנדט לראש ממשלה כך שירכיב ממשלה בה אריה דרעי יהיה שר בכיר
כלומר - רוב העם רואה באריה דרעי מועמד לגיטימי לתפקיד של שר
ובכל זאת, 10 מתוך 11 שופטי עליון בדיון בבגץ קבעו שמינויו של דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני
איך ייתכן שרוב מוחלט של שופטי העליון רואה בהחלטה דמוקרטית של העם חוסר סבירות קיצוני?
זה מראה שני דברים:
1. שופטי העליון הם בעלי דעה אחידה שלא מייצגת את הרוב בעם או בכלל את העם, הם מקדמים אג'נדה מסויימת בתור גוף שאמור להיות לא פוליטי
2.כיצד יתכן שיתייגו מקרה בתור לא סביר באופן קיצוני אם רוב העם חושב שהוא לגיטימי? זה אומר ששופטי העליון משתמשים בעילת האי סבירות הקיצונית גם במקרים לא קיצונים, וכך מעוותים את לשון החוק (לפי לשון החוק, אין בעיה שדרעי יכהן בתור שר - ובכל זאת קביעת שופטי העליון הייתה שהוא לא יכול)
אנונימית
אם אני לא טועה
כרגע כשרוצים להעביר חוק צריך שרוב הכנסת תהיה בעד ואז החוק מגיע לבג"ץ ( בית משפט עליון) והם יכולים לפסול או לאשר אותו
ביבי רוצה לשנות את החוק שאם הבגץ לא יאשרו חוק הוא יכול לחזור לכנסת ולאשר את החוק
( למרות ש בג"ץ לא אישר) ברגע שזה יקרה כל מה שהפוליטיקאים ירצו יוכל להפוך לחוק
למשל ממחר כולן צריכים ללבות חולצה אדומה
ביגלל שכרגע בממשלה יש המון דתיים הם רוצים לחוקק חוקים כמו שאסור ללכת לכותל עם מכנסיים ורק עם חצאיות ועוד כל מיני חוקים שפוגעים בזכויות האדם
כמובן שזה לא החוק היחיד שרוצים להעביר זה רק אחת מהסיבות
אבל בגדול המדינה כבר לא תהיה דמוקרטית כי ביבי יכול לחוקק שאסור להחליף ראש ממשלה או משהו בסיגנון והמדינה תהפוך לדיקטטורית ( מדינה ללא דמוקרטיה וזכויות)
אז כרגע המון אנשים יצאו להפגין נגד וחנויות הושבטו ❤
כרגע כשרוצים להעביר חוק צריך שרוב הכנסת תהיה בעד ואז החוק מגיע לבג"ץ ( בית משפט עליון) והם יכולים לפסול או לאשר אותו
ביבי רוצה לשנות את החוק שאם הבגץ לא יאשרו חוק הוא יכול לחזור לכנסת ולאשר את החוק
( למרות ש בג"ץ לא אישר) ברגע שזה יקרה כל מה שהפוליטיקאים ירצו יוכל להפוך לחוק
למשל ממחר כולן צריכים ללבות חולצה אדומה
ביגלל שכרגע בממשלה יש המון דתיים הם רוצים לחוקק חוקים כמו שאסור ללכת לכותל עם מכנסיים ורק עם חצאיות ועוד כל מיני חוקים שפוגעים בזכויות האדם
כמובן שזה לא החוק היחיד שרוצים להעביר זה רק אחת מהסיבות
אבל בגדול המדינה כבר לא תהיה דמוקרטית כי ביבי יכול לחוקק שאסור להחליף ראש ממשלה או משהו בסיגנון והמדינה תהפוך לדיקטטורית ( מדינה ללא דמוקרטיה וזכויות)
אז כרגע המון אנשים יצאו להפגין נגד וחנויות הושבטו ❤
שוני האליל, לא מדויק
במידה ובית המשפט מתעלם מרצון העם ומבטל חוק שעבר ברוב בכנסת - החוק אכן חוזר אל הכנסת, אבל הוא תקף רק לתקופה של הממשלה הנוכחית ובממשלה הנבחרת הבאה יהיה צריך לחוקק אותו שוב.
ככה שיש הרבה מאוד מעצורים ומחסומים בשביל לא לחוקק חוקים דורסניים:
1. המחסום הראשון הוא העם - צריך רוב בשביל להעביר חוק, ואם זה יהיה חוק גזעני מפלה או דיקטטורי אז סביר מאוד שרוב חברי הכנסת יתנגדו אליו והחוק פשוט לא יעבור. לפני 1993 לא הייתה לבית המשפט את הסמכות לבטל חוקים בכלל (זו סמכות שהם לקחו לעצמם) ולא עבר בישראל שום חוק מפלה או נורא. הציבור בישראל לא מעוניין בחוקים גזעניים ולכן הם לא יעברו
2.המחסום השני הוא שבית המשפט יכול לפסול את החוק, כך שגם אם חוק בעייתי באמת יעבור, בית המשפט יכול להגיד את דעתו - מה שכנראה ישפיע על חברי כנסת מתונים יותר שהצביעו בעד החוק. יש קומץ אנשים הנחשבים קיצוניים בכנסת, הם לא יכולים להעביר חוק כזה לבד ולכן דרושים להם גם המתונים יותר. אם המתונים יותר ישמעו את דעת בית המשפט ואת הלחץ הציבורי ויתקפלו (אנחנו יכולים לראות את זה אפילו עכשיו, כשהחוקים והרפורמה היא בבירור לא גזענית לא מפלה ובטח שלא דיקטטורית שחברי כנסת שהיו בעד נסוגים אחורה, למרות שהרפורמה מוצדקת למדי)
3. גם אם חוק בעייתי עובר המחסום השלישי הוא זה שהוא יהיה לתקופת זמן מוגבלת מאוד של רק אותה הממשלה. אנחנו יודעים שממשלות בישראל קמות ונופלות במהירות - ככה שאם יחקק גזעני, הוא יהיה במקרה הגרוע ביותר והלא סביר ביותר ל4 שנים - שזה מוריד מכוחו ומהשפעתו על העתיד.
4. ויש עוד מחסום, והוא המחסום החזק ביותר: רצון העם. במידה ואיכשהו חוק מטורלל עובר את כל 3 המחסומים שתיארתי לפני, והעם מבין שהחוק הזה הוא בעייתי והוא לא מרוצה ממנו- בבחירות אותה ממשלה שבחסותה הועבר החוק תזכה בהרבה פחות כוח - כי העם איבד בה אמון, והיא לא תחזור להיות המושלת.
וככה, אנחנו גם מגינים על זכויות האדם וגם שומרים על הדמוקרטיה שלנו, כך שלא יתכן שבית המשפט העליון יפסול חוק שהוא הגיוני ולגיטימי רק בגלל שרוב שופטי העליון לא מסכימים עם האידאולוגיה מאחוריו. ככה אנחנו מגינים על רצון העם, ומחזקים את הדמוקרטיה בישראל.
במידה ובית המשפט מתעלם מרצון העם ומבטל חוק שעבר ברוב בכנסת - החוק אכן חוזר אל הכנסת, אבל הוא תקף רק לתקופה של הממשלה הנוכחית ובממשלה הנבחרת הבאה יהיה צריך לחוקק אותו שוב.
ככה שיש הרבה מאוד מעצורים ומחסומים בשביל לא לחוקק חוקים דורסניים:
1. המחסום הראשון הוא העם - צריך רוב בשביל להעביר חוק, ואם זה יהיה חוק גזעני מפלה או דיקטטורי אז סביר מאוד שרוב חברי הכנסת יתנגדו אליו והחוק פשוט לא יעבור. לפני 1993 לא הייתה לבית המשפט את הסמכות לבטל חוקים בכלל (זו סמכות שהם לקחו לעצמם) ולא עבר בישראל שום חוק מפלה או נורא. הציבור בישראל לא מעוניין בחוקים גזעניים ולכן הם לא יעברו
2.המחסום השני הוא שבית המשפט יכול לפסול את החוק, כך שגם אם חוק בעייתי באמת יעבור, בית המשפט יכול להגיד את דעתו - מה שכנראה ישפיע על חברי כנסת מתונים יותר שהצביעו בעד החוק. יש קומץ אנשים הנחשבים קיצוניים בכנסת, הם לא יכולים להעביר חוק כזה לבד ולכן דרושים להם גם המתונים יותר. אם המתונים יותר ישמעו את דעת בית המשפט ואת הלחץ הציבורי ויתקפלו (אנחנו יכולים לראות את זה אפילו עכשיו, כשהחוקים והרפורמה היא בבירור לא גזענית לא מפלה ובטח שלא דיקטטורית שחברי כנסת שהיו בעד נסוגים אחורה, למרות שהרפורמה מוצדקת למדי)
3. גם אם חוק בעייתי עובר המחסום השלישי הוא זה שהוא יהיה לתקופת זמן מוגבלת מאוד של רק אותה הממשלה. אנחנו יודעים שממשלות בישראל קמות ונופלות במהירות - ככה שאם יחקק גזעני, הוא יהיה במקרה הגרוע ביותר והלא סביר ביותר ל4 שנים - שזה מוריד מכוחו ומהשפעתו על העתיד.
4. ויש עוד מחסום, והוא המחסום החזק ביותר: רצון העם. במידה ואיכשהו חוק מטורלל עובר את כל 3 המחסומים שתיארתי לפני, והעם מבין שהחוק הזה הוא בעייתי והוא לא מרוצה ממנו- בבחירות אותה ממשלה שבחסותה הועבר החוק תזכה בהרבה פחות כוח - כי העם איבד בה אמון, והיא לא תחזור להיות המושלת.
וככה, אנחנו גם מגינים על זכויות האדם וגם שומרים על הדמוקרטיה שלנו, כך שלא יתכן שבית המשפט העליון יפסול חוק שהוא הגיוני ולגיטימי רק בגלל שרוב שופטי העליון לא מסכימים עם האידאולוגיה מאחוריו. ככה אנחנו מגינים על רצון העם, ומחזקים את הדמוקרטיה בישראל.
אנונימית
באותו הנושא: