דתיים, זה לגיטימי?

לגיטימי ביותר

אורות התחיה פסקה מג "הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל עניני כלל ישראל, לארץ ישראל ולתחית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ד' ושומרי תורה ומצות..."
מומלץ ללמוד בכללי מתור הרב קוק והרב צבי יהודה, הן נוגעות מאוד בעניין הזה

ברור, זה ממש לגיטימי ולפעמים אפילו מוצדק!
(כמו במקרה של אברהם בורג שר"י)

כן
ודע לך שאותם היהודים האוטושמים הם המבחן של רובנו..
גם אני יכולה למצוא את עצמי ממש ממש מתעצבנת עלייהם בגלל שאני נורא רגישה לאנטישמיות אבל תדע שרוב הסיכויים שאתה בנסיון ויש לעמוד בו ולכן לא צריך להתעצבן ולשנוא ולקלל וכל מה שהכי קל לעשות.

שואל השאלה:
^ אם הוא שונא את הדת כי הוא חונך ןגדל בסביבה כזו ולעולם לא לימדו אותו את האמת אז אני יכול לדון לכף זכות אף על פי שהאמת בכל מקום ואפשר למצוא אותה

שואל השאלה:
^ אז הכל זה שקר?

כן, רק אל תפעל מתוך כעס (שזה רע ובכל אתה יכול לקנות את המידה הרעה הזא לעצמך שלא במקום עבודת ה'), אלא מתוך קנאה לכבוד ה' יתברך.

אין התר לשנוא יהודי - ואהבת לרעך כמוך, מצוות עשה מהתורה

^ נכון, כלפי אלה שהולכים בדרך ה' בלבד:

"ושנאת הבריות כיצד?
מלמד שלא יכווין אדם לומר "אהוב את החכמי,ם ושנא את התלמידים", "אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ", אלא אהוב את כולם, ושנא את האפיקורסין והמסיתים ומדיחין, וכן המסורות.
וכן דוד אמר (תהלים קלט, כא-כב) "משנאיך, ה', אשנא, ובתקוממיך - אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים - לאויבים היו לי" .הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? - "כי אני בראתיו", - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה)

ההתר לשנוא הוא בלבד למטרה שיחזרו בתשובה, אין התר לשנוא לגמרי אלא מי שמיושב בדעתו ויודע מה קורה ולא מוסת ע"י המון העם או התקשורת וכד' ובכל זאת בוחר לכפור בקב"ה, בימנו אין כאלו לפי ראות עיני

^^ בסופו של דבר חייבת להיות אמת אחת בלי קשר למה שכל אחד מאמין.

^^ לא בהכרח על מנת שיחזרו בתשובה (ואם זה לא יעזור לגרום להם לחזור בתשובה - אז אין מה לשנוא את הרוע שלהם?).

ולא בהכרח שאין היום אנשים כאלה, יש אפילו ארגונים של אנשים שלמדו את התורה וכפרו בה ומפיצים חומר כפירה (אתר "חופש", "דעת אמת", עדי אביר בעל האתר "נגד כל דת" ושאר מסיתים ומדיחים).

שואל השאלה:
^ יש גם כאלו באתר פה בסטיפס.. לא חסרים כאלו מרשעים

עדיין אין לשנוא ותם אלא את החטאים שבהם כפי שמובא בגמרא בברכות על ר' מאיר שהתפלל על הרשעים מחוץ לביתו שימותו וברוריה אשתו אמרה לו שזה לא בסדר וצריך להתפלל שיחזרו בתשובה "יתמו חטאים מן הארץ" - חטאים ולא חוטאים
"אמת כי לא תחפוץ במות המת אלא בשובו מדרכו וחיה"

^ שם היו רשעים שמציקים לו באופן אישי, כאן שאלה שמורדים במלכות שמים שבגדול דינם מורידים אין מעלין, אלא שעל פי פסיקה של חזון איש לא עושים את זה היום בזמן שאין השגחת ה' גלויה לעיני כל.

עדיין רצוי להבין שאין אנו שונאים אתם אלא את הרע שבהם "שובו בנים שובבים - כולם חוץ מאחר" בגמרא מובא שאם היה חוזר בתשובה התשובה הייתה מתקבלת
שום שנאה לא תקדם את הגאולה כפי שכבר הבאתי למעלה בשם מרן הרב קוק זצ"ל

כן

^ למה לא? כפירה - זה דבר הכי רע שיש, זאת כפיות טובה.

אתה נחשב כופר באלי האולימפוס בשביל אלו שמאמינים בזה.

מה הפואנטה שלך?

^ זה בסדר ואני גאה בזה: "שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי, כדכתיב (דניאל ג, יב) "איתי גוברין יהודאין וגו" (מגילה יג ע"א).

"וכל הכופר בעבודה זרה, מודה בכל התורה כולה; והיא עיקר כל המצוות, כולן" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ד).

אז יש לי פואטה להיות נגד כפירה באמת ובעד כפירה בשקר.

אשריך צדיק!!
כל מה שהזכרת זה מעולה, אהבת ישראל, רחמנות וגם כלפי בעלי חיים (יש גם איסור צער בעלי חיים) ושנאת מעשים רעים. אבל לא צריך להילחם בהם זה להוסיף אש לאש אלא צריך ללכת בדרכי נעם ולקרבם לתורה "אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" צריך לזכור ש"דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" אם נבוא איתם במלחמה זה יצור שנאה ולדעתי אין דבר יותר גרוע משנאה, אבל כן צריך לשנוא מעשים רעים זה אין ספק. לקרב יהודים רחוקים בצורה יפה אם זה יהיה בצורה של כעס ושנאה הם יתרחקו עוד יותר, ואבא אוהב מקבל את כל בניו ומחכה כל יום שיחזרו אליו.

שואל השאלה:
^ נכון אבל יש אנשים ששונאיפ את הדת ממש בחריפות ולא ישמעו לך בכלל

גם אם הם לא ישמעו לי עדיים אסור לי לתרץ ככה את השנאה

^ האמת שכן (ככה מבואר בהלכות דעות, פרק ו): אחד שהוכיחו אותו ולא קיבל שמצוה לשנואתו.

שנאה כקנאה לקב"ה, חוץ מזה שמפורש בגמרא שאין מי שיכול להוכיח בדורנו, וע"כ כל ההלכות של התרי שנאה אחרי הוכחה לא קיימות בדורנו ולמרות זאת אנחנו לא פטורים מלהוכיח

שואל השאלה:
אם הכל זה שקר,
למה אנחנו בעולם?
מוכרח שיש אמת אחת , אחרת את הופכת את הכל לתפל ולא חשוב ואז ממילא לכאורה אין מטרה לשום דבר וזה ודאי שלא נכון.

רשעים גמורים לא שופטים לכף זכות אבל לדעתי קשה לדעת מי הם רשעים גמורים כי אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים ולא יודעים מה הרקע של אותו אדם ומה הוא עשה בחיים שלו, ושוב שואל השאלה אשריך תבורך בכל הברכות.

קורה שאני מרחמת עליהם לא שונאת אותם, הם פשוט ניסיון :)

לגיטימי ולהפך מה שכתבת שכל מידה יש בה גם דברים טובים המסילת ישרים כותב בדיוק על המקרה שכתבת ומסביר שבנוגע למידת הכעס אמנם זו מידה רעה אבל יש בה דברים טובים למשל לכעוס על אלו שמזלזלים בכבוד שמיים ולקנא לכבוד ה'

אבל אני מוסיף שגם מה שהוא כותב ( אגב זה הארחות צדיקים ולא המסילת ישרים) בנוגע ללכעוס על המזלזלים עדיין יש למתן את הכעס וכן לבוא בגישה חיובית ואם אתה רוצה לקרב מישהו ודאי שלא בצעקות ובכעס אבל כנראה איך שאני מבין זה שיהיה קצת רגש של כעס לקנא ל-ה' אבל לא להתפרץ מכעס וכדומה

כך צריך להיות. אשרייך.


אם זכור לי ראיתי על דבריך בספר "תומר דבורה"

גמרא ערכין ט"ז עמוד ב: "מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו" שנאמר (ויקרא יט, יז) "הוכח תוכיח" הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור ויוכיחנו? תלמוד לומר "תוכיח" מכל מקום יכול אפי' משתנים פניו(כלומר, שמתבייש מאד מחמת התוכחה)? ת"ל "לא תשא עליו חטא" (כלומר, שלא יחטא המוכיח עצמו כשמוכיח את חבירו.) תניא א"ר טרפון (תמיהני) אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך(כלומר, חזור בך מחטא קטן שנמצא אצלך, אמר לו החבר: "טול אתה קורה מבין עיניך", כלומר, תקן את עצמך) אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח(כראוי, בלא הלבנת פנים, ודבריו מתקבלים.)"
מדברי הגמרא ניתן להבין בפשטות שכל התרי השנאה לא קיימים היום! אך כמובן שיש להעיר ולהוכיח בצורה נעימה ואל בתוקף

כן, אבל אם אתה מתעצבן מעצם העובדה שהם פשוט לא מאמינים במה שאתה מאמין- בהחלט לא.

כמובן אם זה אלו שמנסים לעשות טלנובלות מדת ומדתיים זה די מובן.

שואל השאלה:
יהושפט כהן
אשרייך ,אני מבין את הכוונות ורצון הטוב לדון אנשים לכף זכות,
אבל כמו שהאנונימי כתב, והרי גם הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך אני ה'' זה לא סתם שכתוב 'אני ה' בסמוך ל'ואהבת לרעך כמוך', אלא ללמדך שצריך לאהוב רק את מי שאינו אפיקורוס וכמו שכתוב בעוד מקורות כמו שאנונימי ציין.

אני פשוט לא מצליח לדון את אותם אנשים לכף זכות,
אתה יודע בכמה מהם נתקלתי שהם כותבים בגאווה ובכוונה את שם השם ברוך הוא, וכמה מהם שגם כתבו דברים רעים מאוד על גדולי ישראל , אז כאלו אנשים איך אפשר לדון לכף זכות?

^ אז אפיקורסים - זה לא אנשים שצריך להוכיח אותם (עיין תנא דבי אליהו, פרק יח), אז ניתן לשנואתם גם בלא תוכחה.