בא לי לצעוק,בא לי לצרוח אבל אף אחד לא מקשיב

לפעמים מרגיש שאף אחד לא יקשיב אז מפחדים להשמיע ובסוף מסתבר שסתם לא השמענו את דעתנו וכולם פספסו.. למרות שחיכו ש"נצרח"

מתחברים לאנשים הנכונים שיודעים להקשיב ולזהות שקשה לך תשתפי את הקרובים אליך במה שאת עוברת

היי אהובה,
לצערי לכולנו יש דברים קשים,והרבה בעיות וקשה לתקן את זה.
לא ברור כלכך למה את מתכוונת,אז אני לא יודעת אל אני אוכל לעזור לך,בכל מקרה,אשתדל כמה שאני יכולה.
גם אני הרבה פעמים מרגישה שאף אחד לא מקשיב לי.
לפעמים אני אומרת להורים שלי,למשפחה שלי,ולחברות שלי משהו והם פשוט מתעלמים.אף אחד לא מקשיב.
תאמרי להם את זה.אולי הם לא יודעים שאת מרגישה ככה.
תשתפי,תפרקי את כל הרגשות והתחושות שלך.

לגבי הקושי להגיד את האמת - אני מבינה אותך ככ.
גם לי הרבה פעמים קשה נורא להגיד את האמת,כי לפעמים היא כואבת או לא נעימה.
תביני,שבסופו של דבר האמת תמיד תתגלה,ואנשים יכולים להיפגע מכך שלא מספרים להן את האמת.
אני יתן לך דוגמא שקרתה לי:
חברה טובה שלי שאלה אותי אם אני נפגעתי ממשהו שהיא אמרה לי,והאמת שנפגעתי,אבל לא אמרתי לה את זה כי לא רציתי להעליב אותה.
כשחזרתי הביתה בכיתי והייתי עצובה,אז דיברתי עם אמא שלי.
היא אמרה לי שהייתי צריכה לאמר לה,ולא לשמור את זה בבטן,כי ככה היא לא ידעה שזה פגע בי וככה היא יכולה לפגוע בי עוד,בלי לדעת שהיא פוגעת בי.

מקווה שזה יעזור לך,ושתעברי את התקופה הקשה!
אני כאן בשבילך אהובה❤

אני מצטרף כי אני מזדהה עם השאלה הזאת לגמרי ואפילו יותר

פתרון שנראה מאוד פשוט למצב כמו שלך הוא להתחיל לשתף.
מוזמנת פה, בפרטי או עם פסיכולוג. זה השלב הראשון בשביל להתקדם ולהרגיש יותר טוב. לכל אחד יש בעיות משלו והבעיות של חברות שלך ממש לא יותר קשות משלך ונשמע שאת צריכה ללמוד לשתף

מבינה אותך ככה זה החיים עם בא לך לדבר אני פה

יקרה,
מהדברים שכתבת עולה תחושת בדידות. נראה שבתוך מעגל של חברות את מוצאת את עצמך לבד.. יתכן שהנושא החברתי מעורר בך חרדה ואת עושה הרבה מאד כדי להחזיק בחברויות. אולי יש בך צורך פנימי לרצות את הזולת באופן כזה שאת תמיד מקשיבה למצוקות של החברות, מנסה לעזור. אבל לא תמיד זה מצליח ואז.. אולי את חשה רגשות אשם... חוסר יעילות, חוסר ערך.. אולי את מתנצלת ואז הן מטיחות את התסכולים שלהן וזה פוגע בך, מעליב, משפיל. אולי את חשה אשמה, חרטה, בושה, ייסורי מצפון...

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת חווה..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

ואם את צריכה משהו אני פה :)

תראי לפעמים אנחנו הופכים תהפוכות בחיים לא לוותר ולנסות למצוא פתרונות ואם הן מאשימות אותך בכישלונות שלהן תסבירי להן שזה לא נכון בסבלנות והכלה ואם הן לא מקשיבות אל תתעצבני פשוט תתעלמי ובעזרת ה' יהיה טוב!!
כולנו עוברים ימים שחורים אבל בסוף הם נהיים בהירים מהתחתית אפשר רק לעלות בהצלחה!!!