חוויתי היום חרדה חברתית ברמה קיצונית.

לגמרי מבינה אבל הכי עדיף זה לנסות להפסיק לחשוב לפעמיים אנחנו חושבים שאנשים תמיד ידברו עלינו ובתכלס לא אכפת להם :)

אתה לא דפוק, זה בסדר לחוות את זה, יש ימים טובים יותר ויש כאלה שפחות, אבל החיים הם דינמיים והכל תמיד משתנה, תנסה להתרכז ברגעים הטובים.
תהיה חזק 3>

תנסה להבין ולהפנים שחיים רק פעם אחת ואף אחד מהאנשים הזרים לא באמת הולך לזכור אותך כי הם רואים מלא אנשים ביום, בנוגע לחבר שלך פשוט תדבר על דברים שאתה חושב באותו רגע כמובן לא כל דבר, תיקח דברים בהומור, תנסה להיות רגוע ומי שאתה, זה מה שעזר לי אז אם זה יעזור לך אחלה

זה לא הופך אותך לפחות טוב.
אתה מדהים לא משנה מה.
נכון זה קשה, והחרדה הזו נשמעת מעיקה ומעצבנת אבל אתה יכול להתגבר על זה.
זה לא עוד אמרה, אתה יכול.
זה קשה ומפחיד והגיוני שאתה חושש, לגיטימי שזה קשה ונראה לך שזה גדול עליך. אבל יש לך את הכח להתחיל. תתחיל ותגלה את הכוחות להמשיך, אני בטוחה. נכון, לא בבת אחת.
אבל לאט לאט, צעד אחרי צעד- אני בטוחה שתצליח! זה יכול להיות כל תקופה מסויימת משהו אחד מזערי שמתווסף, תראה שזה לא כזה נורא כמו שהדימיון שלך סוחף אותך;)
[במאמר מוסגר; אני מוכנה להפגש איתך גם בלי שתדבר(חופרת אני כן?;)]
זה בסדר לפחד, זה בסדר לחשוש, זה בסדר להרגיש שהכל קורס. השאלה היא מה אתה עושה עם זה? מדחיק וממשיך לעוד ימים כאלו? או מתקדם, מתעלה, משתפר ומכוון לעוד. [בימבה לא בימבה, העיקר שמתקדם;)]
אתה ממש לא דפוק, זתומרת אתה כן.
כי כולנו דפוקים, אין אדם אחד לא דפוק.
אתה יודע למה? כי מי שלא דפוק כבר בעולם הבא..
החיים צופנים הפתעות, דברים טובים והצלחות רק צריך לנסות.
"אין דבר כזה לא יכול, יש לא רוצה"
אתה יכול לעשות הכל, רק צריך לרצות לנסות, למרות הקושי.
אני מאמינה בך3>

שואל השאלה:
:') 3>