סבתא שלי נפטרה ואני לא יכולה לעכל את זה.

תתפרקי זה בסדר

משתתפת בצערך סבא שלי נפטר לפני שבועיים ואין בכמת מה לעשות מוץ מלתת זמן

משתתפת בצערך, תתפרקי זה בסדר וזה טבעי, אני כאן אם את צריכה לדבר

אין לך ברירה אלא לעכל את זה
כן, זה קשה, אבל היא לא הייתה נשארת שם לנצח
אנשים באים והולכים
וזה טוב שהיא נפטרה בגיל יחסית מבוגר שהיא הספיקה את הרוב בחיים ולא כשהיא עוד צעירה
ותיהי בטוחה שטוב לה יותר למעלה שם והיא מאושרת שהיא הספיקה הרבה בחייה.
משתתפת בצערך

אוי
אני מבינה אותך
גם לי זה קרה, והרגשתי בדיוק כמוך...

יש לך שתי דרכים כרגע לעבור את זה:
1. לשכוח מהעניין, להתמקד בדברים אחרים, לעשות כיף ולא לתת למוח לחשוב על זה.
2. להתמקד בזה ובכאב, לחשוב על זה הרבה, זה יקח זמן, אבל בסוף את תרגישי הרבה פחות את הכאב.

אם את רוצה לבוא לדבר או לפרוק או להתייעץ או בכללי לכל דבר, את תמיד מוזמנת לכתוב לי בפרטי❤

משתתפת בצערך. את יכולה לבכות אין בזה שום בושה, זה טבעי לגמרי. אם את רוצה לדבר אני כאן

אני מה זה מבין אותך,עברתי אתזה לאחרונה וזה היה סיוט לא נורמלי בשבילי,תקיפי את עצמך באנשים שאת באמת אוהבת ושעושים לך טוב, תנסי לא להיות הרבה לבד כי זה גורם לחשוב עלזה ממש הרבה,ותזכרי שזה בסדר להתפרק עברת אובדן קשה ואני כאן אם את צריכה לדבר עלזה 3>

למה עושים לי מינוסים על זה שאני ליטרלי אומרת את האמת אמאלה זה לא בקטע של אסור לך להיות עצובה אני פשוט מנסה לעזור לה לעכל את זה כי זאת הייתה השאלה שלה

מסכנה. לדעתי תתפרקי. מותר לך, זאת מישהי שלא תשכחי אף פעם.
אם את רוצה לדבר..:)

היי אהובה, אני לא יכולה לחשוב על מקום טוב יותר להתפרק מאשר מולה הקבר שלה.
את יכולה לדבר איתה שם, לספר לה מה את מרגישה ומה עובר עלייך.
תוציאי את כל הרגשות שלך החוצה - אם זה מצטבר זה עושה לא טוב. דברי עם בני משפחה, חברים (אלה שלא צבועים) או אולי אפילו עם זרים שמוכנים להיות אוזן קשבת (כמוני ❤).

את חזקה, לאט לאט מתרגלים לעניין והקושי עובר. הגעגוע נשאר אבל הכל עובר בסוף.

ושוב, אם את צריכה - אני כאן ❤

משתתפת בצערך ברוך דיין האמת, ומותר לך להתפרק. לכל אדם יש דרך התמודדות שונה, וכל אחת מהן היא בסדר והיא נורמלית ולגיטימית, אין מה לעשות. אני בטוחה שהקשר שלכן היה מדהים והיא בן אדם טוב וטהור, והיא במקום טוב עכשיו.
לגבי העלייה לקבר, נאמר שלנשמת הנפטר אין הנאה גדולה יותר מבני משפחתו ואוהביו עולים לקברו להתפלל עבורו ולבקש לטובת נשמתו.

אישית, גם סבתא רבתא שלי נפטרה ביום שבת והדרך התמודדות שלי הייתה ממש לא ברורה לי, לא הייתי ממש עצובה ולא בכיתי, כי זכרתי שזה קורה ואנשים באים והולכים, ואין ברירה אלא לשחרר, והיא תמיד תלווה אותי בכל דבר שאני אעשה..

אני מקווה שאני לא זורעת מלח על הפצעים חלילה :) אם את צריכה לפרוק או לשתף את מוזמנת תמיד!!!❤

תתפרקי אם את לא מרגיש בנוח אפילו ליד המשפחה תלכי לטבע אבל תזהרי לבד

יהי זכרה ברוך,מותר לך להתפרק זה בסדר

משתתפת בצערך.

סבתא שלי נפטרה לפני ארבע חודשים. אני זוכרת שהיה לי את השלב של ההלם ולא ממש ידעתי מה אני עושה עם עצמי. אני לא בכיתי בלוויה כי לא רציתי שיראו אותי בוכה . אבל כשבאתי הביתה התפרקתי. זה בסדר להתפרק. זה בן אדם שחשוב לך . תזכרי שנכון שהיא לא איתך פיזית. אבל היא תמיד תשמור עלייך ותהיה איתך.

מבינה אותך, סבא שלי מצד אמא נפטר לפני שנתיים, סבא מצד אבא נפתר לפני חודשיים והכלבה שלי נפטרה לפני חודש וקצת. אני לא יכולה להגיד לך שהזמן מרפא כי הוא לא. זה כן ככל שעובר הזמן פחות כואב אבל תמיד יש משהו שפתאום מזכיר לי אותם וזה לא קל ומשהו תמיד ישתנה בך שמישהו מת, מה שאני כן יכולה להגיד לך שהכל בסדר, שאני עדיין חיה למרות הכאב והאובדן וממשיכה לחיות גם אם קצת קשה אז יש עוד מלא דברים טובים שמחכים לך. סבתא שלך זכתה לחיות את כל חייה וצברה חוויות ובטח גם לה קרובי משפחה מתו והיא הייתה רוצה שגם את תמשיגי ותבצברי חוויות ותהיי שמחה. היא הייתה תקופה יפה בחייך ועכשיו את צרעכה להגיד תודה על התקופה הזאת ולהמשיך הלאה ולהעסיק את עצמך בדברים שאת אוהבת וללכת לקבר כי את מכבדת אותה וזאת תהיה הפרידה שלך ממנה, אומרים שמישהו מת לפני שנפרדים ממנו זה קשה ואני לא נפרדתי מ2 הסבים שלי וזה באמת קשה מאוד אבל גם מוות עם פרידה, למשל הכלבה שלי אני הצלחתי להיפרד ממנה זה עדיין כואב וקשה באוצה מידה האמת, זה לא באמת משנה, אני מבטיחה לך שהכל יהיה בסדר, ואת תצברי עוד מלא חוויות והחיים ממשיכים, זה גלגל החיים, סליחה אם אני לא כל כך מצליחה לעודד אותך אבל זה רק כי אני מבינה מה שאת עוברת, שום דבר לא יכול באמת לרפא את זה אבל צריך להמשיך החיים והכי יהיה בסדר, משתתפת בצערך❤

משתתפת בצערך
זכרונה לברכה❤
וזה בסדר מאוד להתפרק , זה טבעי וזה בסדר אל תתביישי

היי
איבדתי את סבתא שלי בגיל 11.
אני בת 18 היום.
אי אפשר להגיד שלא עצוב לי, אבל באיזשהו שלב לומדים לחיות עם הגעגוע.
זמן הוא התרופה... זמן, ולדבר עם אנשים.
אני מסתכלת על התמונה שלה בסלון ויכולה להרגיש שהיא מסתכלת עליי בחזרה (:
תנסי לחיות את הזכרונות איתה מחדש, לדבר עם אמא שלך\אבא\אחים ולהעלות איתם זכרונות, מתישהו אפילו תצחקי!
אני יכולה להבטיח לך שהכאב נחלש.

מצטערת לשמוע
זה טבעי להיות עצובה תמצאי מישהו לפרוק לו הכל שיעזור לך ושינחם אותך❤

משתתף בצערך ואת מוזמנת לשתף ולפרוק זה בסדר

קרה לי אותו דבר עם סבתא שלי אם באלך בוא לפרטי אני ישמח לדבר

משתתפת בצערך, נשמתה בגן עדן ואני בטוחה שהיא איתך כרגע, ובכל מקום.
אם את מרגישה שיכביד עלייך ללכת שוב ושתתפרקי - תתני לזה לקרות, אל תמנעי מעצמך להרגיש ולהוציא את העצב. כל העניין הוא להתאבל עליה, תרשי לעצמך לפרוק את הכאב.
מקווה שהאנשים הנכונים יהיו שם בשבילך, תהיו חזקים. שולחת חיבוק מרחוק.

היי,
קבלי את תנחומי, נשמע שהיה לך קשר קרוב ומיוחד עם סבתא. לא פשוט לאבד אדם קרוב בכל גיל ונשמע מדבריך שאולי העצב הפנימי שלך שנובע מהלב עומד בניגוד למה שאת מרגישה מהסביבה. אנשים שאולי לתחושתך אומרים משהו כלפי חוץ שלא ממש מבטא את הפנימיות שלהם אז קשה לך גם איתם ולא רק עם האבל הפרטי והאישי שלך.
אני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת ורוצה להזמין אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שיחה עם אחד/ת המתנדבים שלנו כדי לקבל אוזן קשבת ותמיכה ברגעים הלא פשוטים שאת עוברת. אל תשארי עם זה לבד, כנסי לקישור שצרפתי בתחתית התגובה.
שולחת חיבוק וירטואלי ואיחולי לילה טוב,
מתנדבת סה"ר