44 תשובות
כתבתי, שלחתי כאן למישהו:)
ובכללי זה שמור לי כי אנשים לאחרונה שואלים אותי הרבה על אמונתי מכיוון שהתחלתי להתלבש צנוע יותר. ^^
ובכללי זה שמור לי כי אנשים לאחרונה שואלים אותי הרבה על אמונתי מכיוון שהתחלתי להתלבש צנוע יותר. ^^
שיש אנשים שנחשבים דתיים או אפילו חרדים שסתם מאמינים כי גידלו אותם ככה ואין להם איך להסביר למה הם מאמינים זה מעלה תהיות מחשידות
אנונימית
קשה לי להאמין בדבר שאני לא בטוח שהוא קיים
כי יש כל כך הרבה סתירות פנימיות ואף רב לא מסכים עם האחר.
אולי אלים כן קיימים, אבל לא האחד שביהדות, שהוא אגב מועתק מהמיתולוגיה הכנענית, ומבוסס על הזורואסטרים.
נ.ב(כי שכחתי):
משה לא היה ויקינגי.
עכשיו האחד שעושה העתק הדבר לדבר הארוך והמיגע שאף אחד לא קורא ואמור לגרום לנו לקפוץ אל היהדות לא אמור "לכתוב" את הדבר הזה.
אולי אלים כן קיימים, אבל לא האחד שביהדות, שהוא אגב מועתק מהמיתולוגיה הכנענית, ומבוסס על הזורואסטרים.
נ.ב(כי שכחתי):
משה לא היה ויקינגי.
עכשיו האחד שעושה העתק הדבר לדבר הארוך והמיגע שאף אחד לא קורא ואמור לגרום לנו לקפוץ אל היהדות לא אמור "לכתוב" את הדבר הזה.
אנונימי
יש הרבה סיבות למען האמת
1. יש הוכחות לעובדות מדעיות שסותרות דברים באמונה
2. כל אחד מאמין שדיברתי איתו טוען שהיקום לא נוצר סתם ככה, מישהו בוודאי יצר אותו, אבל אז הם טוענים שאף אחד לא יצר את אלוהים והוא תמיד היה שם.... קצת לא הגיוני שזה עובד ככה שדבר אחד לא יכול להיווצר לבד והשני פשוט תמיד היה שם והשני הוא זה שנכון, מצטערת
3. אני מאמינה שיש משהו, מה זה במשהו הזה? כן ישות מסויימת, אבל היא לא שולטת בכל דבר, לא כל דבר בשליטתה, היא לא רוצה שנעשה צום או לא נאכל בשר עם חלב או שבנים לא יכולים לאהוב אחד את השני וכו' וכו' וכו'. כי כן יצא לי סוג של להתפלל, אבל לא לאלוהים בדיוק, זה מסובך קצת וקשה לי ממש להסביר אבל כמה פעמים שעשיתי את זה ובאמת מה שביקשתי קרה, וזה היה אולי צירוף מקרים, זה קרה אבל הרבה אז יש לי חשדות לשני הצדדים.
4. יש כל כך הרבה סתירות בתנ''ך אז משהו מרגיש לי פשוט לא נכון שם.
בקיצור, סיבות וסיבות וסיבות אבל אין לנו מענה חד משמעי, אז אם מי שקורא את זה עכשיו שונא אותי רק כי אני לא מאמינה, תתבייש לך ואל תשפוט אנשים לפי האמונות שלהם (אומרת את זה רק למי שכן ישפוט אותי, מי שלא כל הכבוד לכם)!
1. יש הוכחות לעובדות מדעיות שסותרות דברים באמונה
2. כל אחד מאמין שדיברתי איתו טוען שהיקום לא נוצר סתם ככה, מישהו בוודאי יצר אותו, אבל אז הם טוענים שאף אחד לא יצר את אלוהים והוא תמיד היה שם.... קצת לא הגיוני שזה עובד ככה שדבר אחד לא יכול להיווצר לבד והשני פשוט תמיד היה שם והשני הוא זה שנכון, מצטערת
3. אני מאמינה שיש משהו, מה זה במשהו הזה? כן ישות מסויימת, אבל היא לא שולטת בכל דבר, לא כל דבר בשליטתה, היא לא רוצה שנעשה צום או לא נאכל בשר עם חלב או שבנים לא יכולים לאהוב אחד את השני וכו' וכו' וכו'. כי כן יצא לי סוג של להתפלל, אבל לא לאלוהים בדיוק, זה מסובך קצת וקשה לי ממש להסביר אבל כמה פעמים שעשיתי את זה ובאמת מה שביקשתי קרה, וזה היה אולי צירוף מקרים, זה קרה אבל הרבה אז יש לי חשדות לשני הצדדים.
4. יש כל כך הרבה סתירות בתנ''ך אז משהו מרגיש לי פשוט לא נכון שם.
בקיצור, סיבות וסיבות וסיבות אבל אין לנו מענה חד משמעי, אז אם מי שקורא את זה עכשיו שונא אותי רק כי אני לא מאמינה, תתבייש לך ואל תשפוט אנשים לפי האמונות שלהם (אומרת את זה רק למי שכן ישפוט אותי, מי שלא כל הכבוד לכם)!
כי אני לא מאמינה.
אנחנו לא שולטים במה שאנחנו מאמינים.
שום הסבר שנתנו לי לא שכנע אותי
אנחנו לא שולטים במה שאנחנו מאמינים.
שום הסבר שנתנו לי לא שכנע אותי
אני לא ממש יכולה להסביר, אני פשוט לא מאמינה שיש ישות כל יכולה שבראה את היקום שולטת בהכל
^^^^^^^^^^^^
קוראים לזה אגנוסטיות
ולשאלה, פשוט כי האמונה שלי נשמעת לי הרבה יותר הגיונית
אני גם אגנוסטי, אני מאמין שיכול להיות שיש איזה ישות שגדולה מאיתנו אבל אני מאמין שאם יש אלוהים אז הוא לא כמו שכתוב בתנך
פשוט נשמע לי מוזר הקיום של איזה מישהו שאחראי על הכל ונמצא בכל מקום, ומצד אחד הוא מעלים עין למלחמות, רציחות המונים, אונס ועוד דברים שתאורטית הוא מסוגל לתקן תוך שנייה, ומצד שני הוא מתעצבן כשמישהו מאונן או כשגבר מזדיין עם גבר אחר
קוראים לזה אגנוסטיות
ולשאלה, פשוט כי האמונה שלי נשמעת לי הרבה יותר הגיונית
אני גם אגנוסטי, אני מאמין שיכול להיות שיש איזה ישות שגדולה מאיתנו אבל אני מאמין שאם יש אלוהים אז הוא לא כמו שכתוב בתנך
פשוט נשמע לי מוזר הקיום של איזה מישהו שאחראי על הכל ונמצא בכל מקום, ומצד אחד הוא מעלים עין למלחמות, רציחות המונים, אונס ועוד דברים שתאורטית הוא מסוגל לתקן תוך שנייה, ומצד שני הוא מתעצבן כשמישהו מאונן או כשגבר מזדיין עם גבר אחר
אני אישית מאמין באלוהים, אך קיום כל המצוות קשה לי מאוד, אני צם בכיפור ולא מדליק אש בשבת, לפעמים גם הולך לבית כנסת, אבל בתכלס לא יותר מזה
אני לא מגדיר את עצמי כאתאיסט, אבל לא שולל את האפשרות שאני אהיה כזה בעתיד הקרוב, או הרחוק.
אני לא מגדיר את עצמי כבר כדאיסט או כמאמין, אבל לא שולל את האפשרות שאהיה כזה בעתיד הקרוב, או הרחוק.
מרוב שהתווכחתי על אמונה, מרוב שהתעמקתי בזה כבר תקופה ומרוב שמצאתי הפרכות בין אם הייתי נוטה לאמונה או אתאיזם, הגיע הרגע שנמאס לי וכבר נהפכתי להיות ניטרלי. עניתי על שאלות בקטגוריית אמונה כאילו אני מאמין, אבל עניתי גם על שאלות בקטגוריית אתאיזם כאילו אני אתיאסט.
יצא לכמה להיות מבולבלים ולא להבין מה אני, והאמת שגם אני.
התשובה על האם אני כן או לא כבר הפכה ללא מעניינת ולא שאלה שמעסיקה אותי ביום יום.
לכל הוכחה שמצאתי לשני הצדדים (לקיומו או אי קיומו של אלוהים) יש הפרכות או תגובות נגדיות.
בתכלס, אלוהים לא קיים עובדתית.
לכל ההוכחות שראיתי, מבחינה הסתברותית, יש הפרכה. כלומר, ראיתי יותר מדי הפרכות להוכחות ששכנעו אותי לקיומו של אלוהים ואז הבנתי שיש כמה הפרכות לאותה הוכחה, ומבחינה הסתברותית סביר מאוד שגם להוכחות האחרות שלא בדקתי עליהן יש תשובה.
הפסקתי לנסות להוכיח או להביע את דעתי אם אלוהים קיים או לא, ונהפכתי להיות דאיסט כי הייתי נוטה לאמונה בלי סיבה רציונלית מסוימת, פשוט היה לי יותר הגיוני שזה בהחלט סיבה מספיק טובה, אבל מה הייתה הבעיה?
שלא באמת היה לי הגיוני יותר שאל ברא את העולם. למעשה, חשבתי שגם הדעות של האתאיסטים הגיוניות לגמרי והייתי ניטרלי, באמצע, בין דעותיי. לא הייתי אתאיסט ולא דאיסט, ותהיתי לעצמי איך אני מאמין באלוהים אם אני בוחר להאמין בו בגלל רגשות חיוביות שהאמונה יכולה לתרום לי? אני בכלל מאמין בו באמת? או שזו לא באמת אמונה?
הרי אני צריך להשתכנע מלהאמין או לא להאמין במשהו, זו לא בחירה.
זה כמו שאדם ממשיך להביע איזו דעה שנויה במחלוקת שיש לו וכולם יוצאים עליו, והוא ממשיך כי הוא לא בוחר להפסיק לחשוב שהדעה שלו נכונה, כי הוא לא יכול, הוא משוכנע שהדעה שלו נכונה או מספיק מבוססת והגיונית בשביל להיות מקובלת.
אם אני מאמין באלוהים למען יצירת תקווה או כל בולשיט כזה או אחר, אני בכלל מאמין?
אז החלטתי להיות ניטרלי, למרות שיש לי כמה הפרכות לאל התנכי שממש מעניינות אותי, אני לא רוצה להיכנס לנושאים האלה שוב.
נושאים שגרמו לי להתווכח שעות בדיונים חסרי משמעות, בהם לא ידעתי בעצמי לאן אני נוטה.
החלטתי להיות ניטרלי, ואם זה נחשב ל-לא להאמין, אז אני לא מאמין. זה בין הדברים האחרונים שאכפת לי מהם, כי זה לא הדבר שאמור להגדיר אותי.
אני לא מגדיר את עצמי כבר כדאיסט או כמאמין, אבל לא שולל את האפשרות שאהיה כזה בעתיד הקרוב, או הרחוק.
מרוב שהתווכחתי על אמונה, מרוב שהתעמקתי בזה כבר תקופה ומרוב שמצאתי הפרכות בין אם הייתי נוטה לאמונה או אתאיזם, הגיע הרגע שנמאס לי וכבר נהפכתי להיות ניטרלי. עניתי על שאלות בקטגוריית אמונה כאילו אני מאמין, אבל עניתי גם על שאלות בקטגוריית אתאיזם כאילו אני אתיאסט.
יצא לכמה להיות מבולבלים ולא להבין מה אני, והאמת שגם אני.
התשובה על האם אני כן או לא כבר הפכה ללא מעניינת ולא שאלה שמעסיקה אותי ביום יום.
לכל הוכחה שמצאתי לשני הצדדים (לקיומו או אי קיומו של אלוהים) יש הפרכות או תגובות נגדיות.
בתכלס, אלוהים לא קיים עובדתית.
לכל ההוכחות שראיתי, מבחינה הסתברותית, יש הפרכה. כלומר, ראיתי יותר מדי הפרכות להוכחות ששכנעו אותי לקיומו של אלוהים ואז הבנתי שיש כמה הפרכות לאותה הוכחה, ומבחינה הסתברותית סביר מאוד שגם להוכחות האחרות שלא בדקתי עליהן יש תשובה.
הפסקתי לנסות להוכיח או להביע את דעתי אם אלוהים קיים או לא, ונהפכתי להיות דאיסט כי הייתי נוטה לאמונה בלי סיבה רציונלית מסוימת, פשוט היה לי יותר הגיוני שזה בהחלט סיבה מספיק טובה, אבל מה הייתה הבעיה?
שלא באמת היה לי הגיוני יותר שאל ברא את העולם. למעשה, חשבתי שגם הדעות של האתאיסטים הגיוניות לגמרי והייתי ניטרלי, באמצע, בין דעותיי. לא הייתי אתאיסט ולא דאיסט, ותהיתי לעצמי איך אני מאמין באלוהים אם אני בוחר להאמין בו בגלל רגשות חיוביות שהאמונה יכולה לתרום לי? אני בכלל מאמין בו באמת? או שזו לא באמת אמונה?
הרי אני צריך להשתכנע מלהאמין או לא להאמין במשהו, זו לא בחירה.
זה כמו שאדם ממשיך להביע איזו דעה שנויה במחלוקת שיש לו וכולם יוצאים עליו, והוא ממשיך כי הוא לא בוחר להפסיק לחשוב שהדעה שלו נכונה, כי הוא לא יכול, הוא משוכנע שהדעה שלו נכונה או מספיק מבוססת והגיונית בשביל להיות מקובלת.
אם אני מאמין באלוהים למען יצירת תקווה או כל בולשיט כזה או אחר, אני בכלל מאמין?
אז החלטתי להיות ניטרלי, למרות שיש לי כמה הפרכות לאל התנכי שממש מעניינות אותי, אני לא רוצה להיכנס לנושאים האלה שוב.
נושאים שגרמו לי להתווכח שעות בדיונים חסרי משמעות, בהם לא ידעתי בעצמי לאן אני נוטה.
החלטתי להיות ניטרלי, ואם זה נחשב ל-לא להאמין, אז אני לא מאמין. זה בין הדברים האחרונים שאכפת לי מהם, כי זה לא הדבר שאמור להגדיר אותי.
כי שהייתי קטנה הייתי מתפללת לאלוהים כמעט כל לילה שיבריא את אח שלי ממחלת סרטן. הוא היה רק בן 11 שהלך. אין לי בעיה עם אמונה אבל לפי דעתי אם אלוהים היה קיים הוא לא היה נותן לאח שלי לסבול ככה, ותמיד אנשים היו אומרים לי "אבל זה אומר שאלוהים צריך אותו למעלה בלה בלה בלה" וזה התשובה הכי מטומטמת ששמעתי בחיים שלי. זה מה שגרם לי לא להאמין בכלל
אנונימית
בינה
אין הוכחןת והמדע גובר על הכל השאר זה אמונות
חוסר הוודאות, אני חושבת.
השאלות. חוסר מענה חד משמעי.
השאלות. חוסר מענה חד משמעי.
לא יודעת אני קצת מתחילה להאמין בזמן האחרון אבל פשוט זה לא מסתדר כל הסיפור הזה נהר נחצה לשתיים שיוצא מים מסלע במכה של מקל וכל זה פשוט לא מאמינה
ואני גם גודלת לא בבית מסורותי
אממ אני מניחה שזה בגלל שהסיפורים בתנך נשמעים לי מופרכים מדיי
^
כןכן
כןכן
אין אף טיעון שמצדיק קיום של אל פרסונלי.
אם קיים אל לא פרסונלי? זה לא משנה במיוחד אם הוא קיים או לא.
לכן מבחינתי אין סיבה לשנות את סגנון החיים שלי
אם קיים אל לא פרסונלי? זה לא משנה במיוחד אם הוא קיים או לא.
לכן מבחינתי אין סיבה לשנות את סגנון החיים שלי
מה הקטע של אנשים שמבקשים הסבר לאמונה כל הקטע של אמונה זה בלי הסברים
התורה חסומה מדיי בשביל שהיה הגיוני דיברו על כל מיני דברים חסרי טועלת ולא ציינו בשום מקום את הדבר בין הגדולים שקרו לכדור הארץ בתקופה הזאת וזה עידן הקרח ובנוסף התאריך כביכול של האדם הראשון לא נכון אומרים שהיקום התחיל לפני 5800 שנה בערך הבן האחרון שמצאנו בערך זה 400 אלף שנה במרוקו אז כן..
לוגיקה?
אנונימית
ככה באלי מה תעשה
זה הזיה לקרוא פה את התגובות ולהבין שאנשים לא רוצים להאמין ונמנעים מזה בגלל שאמונה זהמחייבות וזה מפחיד אותם.. (אני לא שופטת את זה, אבל זה הזוי להבין את זה)
כיא ים סיבה שאני אאמין במשהו שאנשים מאמינים בו בגלל ספר.. אין שום הוכחה שזה אמיתי ולדעתי וזה הרבה יותר מסתם דעה, אין שום היגיון בלהאמין בישות בלתי נראית שאף פעם לא ראית ולהאמין בזה בגלל ספר בן אלפי שנים..
צ'יזבורגר בגדול
אנונימי
^עם בייקון
וסרטן^^
^אחותי איך בעשרים שניות
יש לי תשובה מאוד פשוטה.
שלחתי אותה למשתמש באתר שאני מאוד מעריכה, הוא הצליח להבין אותי ואני מקווה שגם אתה תצליח מבלי לשפוט אותי או להתעמק במילים שמעוררות קונוטציה שלילית כלפי הדת והישות האלוהית.
כאשר אני נשאלת על אמונתי, אני לא מצליחה לענות.
אני לא רוצה לקרוא לעצמי מאמינה, אתאיסטית ולהציב לעצמי הגדרה.
אני מתמודדת עם המהומה הפנימית של חוסר הוודאות.
בעברי אימצתי את הדת בלב שלם,
מצאתי שמחה עצומה בלימוד כתבי הקודש ובקיום קדושת השבת.
אך הכרתי אדם שהוא אתאיסט גמור, בן זוגי לשעבר שזעזע את יסודות האמונה שלי.
הוא העלה שאלה שעוררה את מחשבתי, הוא אתגר אותי להטיל ספק בסיבות מאחורי האמונות שלי ודחק בי להשתחרר ממנטליות העדר.
השאלה הייתה הפשוטה ביותר: "למה את מאמינה?"
רוב בני אדם אשר מאמינים בלב שלם בדת יוכלו לענות על השאלה הזו.,
אבל אני?, למה?, למה אני מאמינה?, במה האמנתי בכלל?
האמונה שלי בכוח עליון דומה להשערה שלא נחקרה ולא להרשעה שנחקרה היטב.
חסר לי הידע המקיף שיעניק לי עמדה נחרצת בענייני אמונה.
זה מרגיש כמו להרהר בקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, שבהם יש תיאוריות בשפע אבל תשובות סופיות נותרו חמקמקות.
אותה חוסר ודאות שמערערת את אמונתי נובעת גם מהצגתו של האלוהים ככוח מרושע.
כיצור רשע ושטני (סלחו לי בבקשה),
זה רעיון מדאיג להשלים עם הרעיון שעצם הישות
שאנו נקראים לסגוד יכולה להיות מוצגת באור שלילי.
הוא מונע ממנו את כל הטוב בעולם.
אני מתנגדת לאמונה ולדרך חיים של דיוגנס.
אני בעד חומריות (כמובן שבמתינות), אני בעד הנאה, אני בעד יחסי מין ואני בעד ליהנות.
כל מה שמתנגד לאנשים שמאמינים.
אני לא מבינה איך אפשר לגזול מהאדם את כל הדברים המהנים הללו?, למה לשלוח את האדם לכפר על מעשיו?, אם ה' קבע את המוסר בגלל שהמוסר טבוע בתוכו, למה הוא עושה כל כך רע בעולם?, למה הוא לא מתקן?, למה ילדה בת 3 צריכה לעבור אונס?, או ילד בן 7 צריך להירצח ממחבל?
אומרים שהוא טוב מטבעו אז איך הוא נותן לעולם להידרדר, לכולם לסבול?, נותן למחבלים לרצוח אותנו?..
איך הוא משאיר את הרעים בחיים ואת הטובים הוא לוקח?
טבעו של אלוהים מעורר בתוכי אינספור שאלות.
כיצד ניתן להעלות על הדעת שהוויה קיימת מעבר לגבולות התודעה שלנו?,
מדוע בני אדם ממקמים את אמונתם בנוכחות שמעולם לא ראו?
איזו מטרה אנו משרתים בעולם העצום הזה, ומדוע אלוהים מתיר את קיומן של מלחמות?
עם זאת, עצם הפחד הזה מהידע, מהתעמקות בהבנת אלוהים, הוא זה שמביא לחשש משתק בתוכי.
אז אולי זה ישמע טיפשי לאחרים אבל האמונה מפחידה אותי, ההתעמקות בדת מאיימת עליי.
אני לא שוללת את קיומו אך כרגע אני מעדיפה לחיות בחוסר ידיעה, הפחד בהחלט משתק אותי.
שלחתי אותה למשתמש באתר שאני מאוד מעריכה, הוא הצליח להבין אותי ואני מקווה שגם אתה תצליח מבלי לשפוט אותי או להתעמק במילים שמעוררות קונוטציה שלילית כלפי הדת והישות האלוהית.
כאשר אני נשאלת על אמונתי, אני לא מצליחה לענות.
אני לא רוצה לקרוא לעצמי מאמינה, אתאיסטית ולהציב לעצמי הגדרה.
אני מתמודדת עם המהומה הפנימית של חוסר הוודאות.
בעברי אימצתי את הדת בלב שלם,
מצאתי שמחה עצומה בלימוד כתבי הקודש ובקיום קדושת השבת.
אך הכרתי אדם שהוא אתאיסט גמור, בן זוגי לשעבר שזעזע את יסודות האמונה שלי.
הוא העלה שאלה שעוררה את מחשבתי, הוא אתגר אותי להטיל ספק בסיבות מאחורי האמונות שלי ודחק בי להשתחרר ממנטליות העדר.
השאלה הייתה הפשוטה ביותר: "למה את מאמינה?"
רוב בני אדם אשר מאמינים בלב שלם בדת יוכלו לענות על השאלה הזו.,
אבל אני?, למה?, למה אני מאמינה?, במה האמנתי בכלל?
האמונה שלי בכוח עליון דומה להשערה שלא נחקרה ולא להרשעה שנחקרה היטב.
חסר לי הידע המקיף שיעניק לי עמדה נחרצת בענייני אמונה.
זה מרגיש כמו להרהר בקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, שבהם יש תיאוריות בשפע אבל תשובות סופיות נותרו חמקמקות.
אותה חוסר ודאות שמערערת את אמונתי נובעת גם מהצגתו של האלוהים ככוח מרושע.
כיצור רשע ושטני (סלחו לי בבקשה),
זה רעיון מדאיג להשלים עם הרעיון שעצם הישות
שאנו נקראים לסגוד יכולה להיות מוצגת באור שלילי.
הוא מונע ממנו את כל הטוב בעולם.
אני מתנגדת לאמונה ולדרך חיים של דיוגנס.
אני בעד חומריות (כמובן שבמתינות), אני בעד הנאה, אני בעד יחסי מין ואני בעד ליהנות.
כל מה שמתנגד לאנשים שמאמינים.
אני לא מבינה איך אפשר לגזול מהאדם את כל הדברים המהנים הללו?, למה לשלוח את האדם לכפר על מעשיו?, אם ה' קבע את המוסר בגלל שהמוסר טבוע בתוכו, למה הוא עושה כל כך רע בעולם?, למה הוא לא מתקן?, למה ילדה בת 3 צריכה לעבור אונס?, או ילד בן 7 צריך להירצח ממחבל?
אומרים שהוא טוב מטבעו אז איך הוא נותן לעולם להידרדר, לכולם לסבול?, נותן למחבלים לרצוח אותנו?..
איך הוא משאיר את הרעים בחיים ואת הטובים הוא לוקח?
טבעו של אלוהים מעורר בתוכי אינספור שאלות.
כיצד ניתן להעלות על הדעת שהוויה קיימת מעבר לגבולות התודעה שלנו?,
מדוע בני אדם ממקמים את אמונתם בנוכחות שמעולם לא ראו?
איזו מטרה אנו משרתים בעולם העצום הזה, ומדוע אלוהים מתיר את קיומן של מלחמות?
עם זאת, עצם הפחד הזה מהידע, מהתעמקות בהבנת אלוהים, הוא זה שמביא לחשש משתק בתוכי.
אז אולי זה ישמע טיפשי לאחרים אבל האמונה מפחידה אותי, ההתעמקות בדת מאיימת עליי.
אני לא שוללת את קיומו אך כרגע אני מעדיפה לחיות בחוסר ידיעה, הפחד בהחלט משתק אותי.
פיצה עם פפרוני
אנונימי
שהייתי קטנה הייתי בטוחה במיליון וחצי אחוז שיש אלוקים עד לא מזמן שבדקתי וחקרתי את ישו ועכשיו קשה לי מאוד להאמין...
אנונימית
אני בן אדם מלא באמונה אני פשוט לא מאמינה באלוהים מסויימים אני לא מחפשת אחר יותר מידיי משמעות בבורא עליון.. ניתנו לי החיים ואני אחיה אותם במלואם ואהנה ואהיה כל רגע שיש לי.. אני יותר עוקבת אחרי אומנות החיים של הזן.. אנשים בודהיסטים מאמינים בחיים שלווים ופשוטים.. וזה מה שאני רוצה ומאמינה בו
אנונימית
אני תומכת במדע והעובדות ואין שום ראייה לזה שהןא קיים, האמונה מלאה סתירות.
גם אם הוא קיים אני לא חושבת שהוא בהכרח תומך בדרך של דת מסויימת, ואם כן והיהדות נכונה אמי לא רוצה לתמוך באל נריקססיט ורע
גם אם הוא קיים אני לא חושבת שהוא בהכרח תומך בדרך של דת מסויימת, ואם כן והיהדות נכונה אמי לא רוצה לתמוך באל נריקססיט ורע
אני לא מרגיש שסיפור פנטזיה על חייזר שבנה את כדור הארץ מאפס, נחשב כסיפור עם
חופש פשוט מאוד
אני לא צריכה לדאוג עם השעות של הכשרות ורק שתדעו שלזניה בשרית ובייקון דברים טעימים רצח נשבעת
אני לא צריכה ללכת לבית כנסת
אני לא צריכה כל הזמן על לרצות מישהו למעלה
אין לזה שום הוכחה מוחצת, אני מסכימה שלחלק מהתנך יש הוכחות, אבל לאלוהים לא!
אני יכולה להיות בטלפון בשבת ובחגים שזה הכי כיף שיש וגם לנסוע בשבת
אני יכולה לעשות כל כך הרבה דברים שמאמינים לא וזה נקרא חופש
אני לא צריכה לדאוג עם השעות של הכשרות ורק שתדעו שלזניה בשרית ובייקון דברים טעימים רצח נשבעת
אני לא צריכה ללכת לבית כנסת
אני לא צריכה כל הזמן על לרצות מישהו למעלה
אין לזה שום הוכחה מוחצת, אני מסכימה שלחלק מהתנך יש הוכחות, אבל לאלוהים לא!
אני יכולה להיות בטלפון בשבת ובחגים שזה הכי כיף שיש וגם לנסוע בשבת
אני יכולה לעשות כל כך הרבה דברים שמאמינים לא וזה נקרא חופש
^ חופש כביכול לא בהכרח מעיד על הנאה מהחיים ואני קצת מרחם עלייך שלזנייה עם בייקון זה ההנאה שלך בחיים ובשביל זה באת לעולם
^חלקינו מעדיפים את זה מאשר לקשור את עצמינו כמו בbdsm כל יום.
ואני לא מאמין בגלל הצביעות של המון דתיים, שהם הפנים של הדת, אולי אלוהים כלשהו כן קיים אבל זה בטח לא של יהדות או נצרות או אסלאם.
ואני לא מאמין בגלל הצביעות של המון דתיים, שהם הפנים של הדת, אולי אלוהים כלשהו כן קיים אבל זה בטח לא של יהדות או נצרות או אסלאם.
אנונימי
אני מאמינה כי זה נותן לי משמעות לחיים, אני חושבת שהתורה היא דבר אמיתי לגמרי, רק שאין הוכחות ולכן זה נקרא אמונה, !
פשוט אין סיבה טובה להאמין
^^יש קצת הבדל בין להגיד את דעתך ולבין להגיד למישהי איך להמשיך להאמין בה' אחרי שהיא אמרה שהיא לא מאמינה בה'.
אנונימי
^אוקיי, אז הבנתי אותך קודם לא נכון.
אנונימי
כי באנו מהמפץ הגדול
אנונימית
^אשמח אם לא תנסי לעשות פה מיסיון.
אני אישית דתלש ולא מצאתי שום היגיון בתנך ובכל שאר הדתות
אני אישית דתלש ולא מצאתי שום היגיון בתנך ובכל שאר הדתות
אנונימי