למה אני מרגישה שאני סובלת בשביל החטופים כאילו לקחו לי חלק מהגוף

אם תהיה הפסקת אש הם יעשו את זה שוב ושוב, כל פעם הם יתחזקו מחדש ובפעם הבאה כשיפתחו איתנו במלחמה זה יהיה חמור יותר, צריך לשחרר את החטופים בעצמנו.

כי זה קשה ואנשים שמתעלמים מזה נראה אם זה היה כל עולמם חרב עליהם ברגע

שואל השאלה:
אני מרגישה באבל על החטופים שנהרגו
ועל אנשים שלא עשו כלום כואב לי עליהם

יקרה
שומעת את הכאב שלך. את הסבל. את הדימוי של כאילו לקחו לך חלק מהגוף... ואת מדממת. מבינה את ההרגשה. את כנראה אדם מאוד רגיש וחשה את הסבל של החטופים כל כך עמוק בתוכך. כולנו מוכנים לתת הכול על מנת להשיב אותם בריאים ושלמים. הם הילדים של כולנו, ולכן יכולה להבין למה זה כל כך נוגע בך. את יכולה לפחות לדעת שיש בך רגש וחמלה ואהבת הזולת. תכונות שיש בהן מעלה כל כך גבוהה.
חווה אלברשטיין בשיר "רקמה אנושית" אומרת:
"כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו, נשאר איתו"
אין ספק שמשהו בנו מת עם האסון הנורא שפקד אותנו. אבל הטוב שאת משדרת והדאגה שלך לשלום החטופים מהדהד בעולם והופך אותו למקום טוב יותר. משהו יגיע אליהם אני מקווה.
כותבת לך מתנדבת סה"ר. הלוואי שיכולתי לתמוך ולעזור לך יותר בקושי והמצוקה שלך. מזמינה אותך להצטרף לצ'אט החרום שמקיימים מתנדבים ומתנדבות בשעות קשות אלו. תוכלי לשתף ולפרוק מעט מהמצוקה שלך בימים קשים אלו.
מאחלת לך ולמשפחתך ימים טובים ושקטים יותר.
שלך ואיתך
מתנדבת סה"ר

שולחת לך שיר לשיפור מצב הרוח וקצת אופטימיות על ימים יפים שיבואו.
https://youtu.be/a2bn-mrpxia