תשובה אחת
אוקי כל מה שאני כותבת כאן זאת הדעה שלי לא בהכרח נכון..
נתחיל מהדברים הטובים p:
1. זה יפה איך שתיארת מקרה בהתחלה ואז חזרת בזמן ממש כמו שעושים
בסרטים. זה הפך את הסיפר ליותר מעניין ופתח את השאלות לקוראים:
איך הם הגיעו לשם? מה קרה בסוף?
2. הסיפור עצמו פשוט עם עלילה טובה ומעניינת.
3. משפטים שאהבתי:
"רון!" צעקתי ונתתי לו בראש מכה עם כרית.
התכוונתי לקפוץ לעבר הבור,
בידיעה שאולי לא נצא משם.
הדברים הפחות טובים... |:
1. מכאן זה הפך קצת לסיפור ילדים, לא בטוח אם סיפור ילדים אבל משהו שקצת משעמם לקרוא..."כמעט שכחתי, לי קוראים שירה כהן.
רון הוא אח שלי, שנינו בני 15. אנחנו גרים בכפר רחוק מהעיר הרועשת. יש לנו מורים פרטיים, אנחנו לומדים בבית. אנחנו תאומים, כמעט תמיד רבים. אף פעם לא רציני. "
הקטע הזה בעצם סיפר לנו פרטים כדי שנבין את הסיפור אבל לאנשים אין כוח לקרוא שלגיבור הסיפור קוראים ככה והוא בן ככה וככה והוא אוהב את זה ואת זה... כי ברגע שכותבים את זה הם קצת מאבדים עיניין פתאום. אז איך בכל מקרה אפשר לספר שיש לה תאום וזה וזה... כי זה חשוב לעלילת הסיפור... מכניסים את זה במקומות בסיפור, לדוגמה: האבא אומר "את כבר בת 15 הגיע הזמן שתתחילי לעשות דברים לבד ותיתבגרי! את כבר לא ילדה קטנה..." באמצע מריבה שיש לה עם אבא שלה.. עוד דוגמה, (סתם דוגמה) דודה שלהם באה לביקור אחרי הרבה זמן שלא ראתה אותם ואומרת "היי כמה זמן לא ראיתי אתכם איך גדלתם, שירה ועידו (נגיד שזה השמות שלהם), איך אתם עדיין לא דומים כלל וכלל... טוב, נו, אבל זה לא מפתיע, איך אני זוכרת כשההיתם קטנים לא האמינו לאבא שלכם שאתם תאומים.."
נתחיל מהדברים הטובים p:
1. זה יפה איך שתיארת מקרה בהתחלה ואז חזרת בזמן ממש כמו שעושים
בסרטים. זה הפך את הסיפר ליותר מעניין ופתח את השאלות לקוראים:
איך הם הגיעו לשם? מה קרה בסוף?
2. הסיפור עצמו פשוט עם עלילה טובה ומעניינת.
3. משפטים שאהבתי:
"רון!" צעקתי ונתתי לו בראש מכה עם כרית.
התכוונתי לקפוץ לעבר הבור,
בידיעה שאולי לא נצא משם.
הדברים הפחות טובים... |:
1. מכאן זה הפך קצת לסיפור ילדים, לא בטוח אם סיפור ילדים אבל משהו שקצת משעמם לקרוא..."כמעט שכחתי, לי קוראים שירה כהן.
רון הוא אח שלי, שנינו בני 15. אנחנו גרים בכפר רחוק מהעיר הרועשת. יש לנו מורים פרטיים, אנחנו לומדים בבית. אנחנו תאומים, כמעט תמיד רבים. אף פעם לא רציני. "
הקטע הזה בעצם סיפר לנו פרטים כדי שנבין את הסיפור אבל לאנשים אין כוח לקרוא שלגיבור הסיפור קוראים ככה והוא בן ככה וככה והוא אוהב את זה ואת זה... כי ברגע שכותבים את זה הם קצת מאבדים עיניין פתאום. אז איך בכל מקרה אפשר לספר שיש לה תאום וזה וזה... כי זה חשוב לעלילת הסיפור... מכניסים את זה במקומות בסיפור, לדוגמה: האבא אומר "את כבר בת 15 הגיע הזמן שתתחילי לעשות דברים לבד ותיתבגרי! את כבר לא ילדה קטנה..." באמצע מריבה שיש לה עם אבא שלה.. עוד דוגמה, (סתם דוגמה) דודה שלהם באה לביקור אחרי הרבה זמן שלא ראתה אותם ואומרת "היי כמה זמן לא ראיתי אתכם איך גדלתם, שירה ועידו (נגיד שזה השמות שלהם), איך אתם עדיין לא דומים כלל וכלל... טוב, נו, אבל זה לא מפתיע, איך אני זוכרת כשההיתם קטנים לא האמינו לאבא שלכם שאתם תאומים.."
אנונימי