זה הגיוני שמאז שהתחילה המלחמה קצת נמאס לי מהיהדות?

בדיוק להפך, רואים שלא משנה כמה רוצים להרוג ולהשמיד אותנו לאורך הדורות תמיד נישאר עם אחד ומאוחד שה' שומר עליו.

רוצים להשמיד אותנו כי יודעים שאנחנו זה האמת ומפחדים מזה
צריך להיות גאים להיות יהודים, הרי אנחנו האמת וכולם חיקויים שלנו
וה' איתנו ובעזרתו נראה ניסים, ונראה את השמירה שלו עלינו
אני מסכימה על זה שתמיד אנחנו מתאחדים במצבים קשים, אמן שהיינו יודעים תמיד להיות יחד

אין לך דרך להיפתר מהזהות היהודית שלך
גם בשואה הנאצים רצחו כל מי שיש לו שורש יהודי גם אם הוא אתאיסט ושונא את היהדות, הם בדקו דורות אחורה

זה בדיוק מה שהם רוצים להשיג, אל תתני להם.

שואל השאלה:
אני קצת מרגיש שכל כמה שנים זה קורה, החמאס הנאצים הכנסייה כל מיני כאלה, עד שפשוט אני שואל את עצמי בשביל מה זה שווה את זה?

בסופו של דבר כולנו נראה למה זה היה שווה את זה, הכל לטובה, ורק בסוף כשמשיח יבוא נבין כמה זה מה שהיה לנו טוב

זה הסבל שסחב איתו עם ישראל לאורך הדורות. אבל אסור להישבר ולרצות לאבד את הזהות שלנו, התקווה היא מה שעיצבה את העם שלנו והשאירה אותנו למרות כל הסבל. נטישה של הזהות היהודית היא נטישה של התקווה היהודית שלנו, ואסור לאבד תקווה.

אבל אני כו ממש מבין לליבך שהאחדות נשארת בטווח האסון או המלחמה בלבד ולאחר כמה זמן פשוט יורדת. האחדות לא אמורה לבוא רק בקושי אלא גם כשהמצב נוח. ראיה ששמה לה את האחדות, החסד וכו' רק למקרים רעים זו ראיה שלא רוצה באמת להתפתח כעם, מסתכלת רק על ההווה והעכשווי ולא אל הטווח הארוך.
אנחנו חייבים להיצמד לעקרונות האחדות והחסד שלנו בכל זמן באשר הוא, ומתוך כך נקנה גם את המידות האלו באמת ונפעל אותם בכל מעשינו ובכל תקופה באשר תהיה.

הנעשה כבר נעשה, אי אפשר לשנות אותו. אז נקווה שלפחות נלמד לקחים והאסון הזה שנעשה יחטיף לכולנו כאפה מספיק חזקה שתגרום לנו להפנים שאת האחדות צריכים להמשיך גם בנוח ובנעים.

וואלה זה הגיוני אבל אני אישית ממש לא מרגישה ככה כל המקרים האלה רק גורמים לי להבין שלהיות יהודייה זה מיוחד ולא כדאי לוותר על זה אני גאה בזה