מישהו יכול להסביר לי מה הקטע של משפחות החטופים? מה הקטע לשבת כל היום בכיכר החטופים ולצעוק "עכשיו"?

כאילו כן ולא אני מבינה שאין להם כל כך הרבה דרכים לעשות דברים אבל מצד שני אם מישהו מהמשפחה שלי היה נחטף הייתי נכנסת לעזה בעצמי אם צריך

שואל השאלה:
לחסום משאיות זה אפשרי ועוד איך
לשבת בכיכר עם שלטים ולראות הופעות זה אפשר אחרי שהחטופים יחזרו
לכו למעבר ותחסמו

בתכלס צודק, אבל אי אפשר להאשים או לתת דין עליהם, אתה לא יודע איך זה מרגיש וזה טוב שאנחנו לא יודעים, לך תדע איך המדינה היתה מתנהגת אליהם במצב כזה.. לך תדע מי מסובב את העיניים שם.. זה לא פשוט בכלל.

גם אם זה לא עוזר זה עוזר להם שהם עושים משהו לגבי זה ולא חוזרים לשגרה הרגילה בלי האהובים שלהם

שואל השאלה:
אני חושב פשוט ואני אומר את זה בזהירות שיש כמה משפחות שעדיין חושבות כמו ב6 לאוקטובר שיש חפים מפשע בעזה ושלא מגיע להם לסבול
כמו הבת של יוכבד ליפשיץ
והם עוצרים את שאר המשפחות מללכת ולחסום

מסכים, לדעתי האישית לנושא החטופים נכנס יותר מידיי פוליטיקה ובהרגשה שלי מטה המשפחות צריך לא להפעיל לחץ על הפוליטיקאים דלנו כי מן הסתם אין אחד במדינה שלא רוצה לראות אותם חוזרים יחד עם מאס מפורק. צריך את הלחץ להךעיל על צלב אדום, אמריקה, איראן, חמאס וכל בני בריתה של ישראל. הפוליטיקאים שלנו לבדם לא יכולים לעשות הכל.

זה לא עובד ככה...
אם הם חוסמים משאיות עם סיוע הם מסכנים את חיי המשפחות והמכרים שלהם שנמצאים בשבי החמאס.
חוץ מזה המטרה של משפחות החטופים היא לא לשבת ולראות הופעות אלא להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, לא לגרום לאנשים לשכוח מה קרה כאן ב7.10 ועל הדרך ללחוץ על הפוליטיקאים לקבל כל עסקה שתשיב אותם.
עם ישראל חזר לשגרה החל מעבודה ולימודים ועד מסיבות, טיסות וטיולים. יש לנו במדינה חטופים שנשארו שם בשל מחסור בלחץ ציבורי, אברה מנגיסטו שלא ידוע מה מצבו וגופתו של הדר גולדין מעל ל8 שנים ששניהם שם ככה שלחץ ציבורי הוא חשוב בסיטואציה כי אם לא המצב יהפוך לשגרה ואנחנו נתרגל לזה שיש לנו 133 חטופים בשבי.

אי אפשר לתת ביקורת למשפחות החטופים.
הם באמת עושים מה שאפשר.
לחסום משאיות זה לא אפשרי.

מסכימה

צודק

אם הם יחסמו את המשאיות הם ימותו וגם יכול להיות שחלק מהאוכל הזה הולך לחטופים