מי צודק? מי הלא בסדר?

אז הלכתי היום עם שני החברים הכי טובים שלי לבית ספר.
אחד מהם סיפר לי על משהו בזמן השניה לרגע הביאה לי את התיק שלה, התיק שלה היה כבד נורא, אז שאלתי "אמאלה זה ממש כבד, מה יש לך שם" תוך כדי שהחבר השני דיבר.
הוא נורא התעצבן עליי שנכנסתי לו לדברים, ואמר שזה לא מכבד וזה כבוד בסיסי וכמו שאני לא נכנסת לדברים של המורה זה כבוד בסיסי לא להיכנס לדברים שלו.
הסברתי לו שאנחנו חברים, אז לא חשבתי שזה "לא מכבד" או שהוא יעלב, ופשוט התיק באמת היה נורא כבד אז זרקתי הערת שוליים. זה כמו שהייתי אומרת "וואי איזה חום" באמצע הדברים. אבל אני הבנתי את נקודת המבט שלו ובכל זאת התנצלתי. הוא לא קיבל את ההתנצלות שלי ופשוט הלך בנפרד ממני ומהחברה השניה. הוא התנהג ככה עד עכשיו, לא דיבר איתי או כשניסיתי להתנצל שוב ושוב הוא התחיל להרצות למה זה לא בסדר ושאני תמיד עושה את זה. אני באמת לא הבנתי מה הוא רוצה שאעשה עוד, אז נתתי לו זמן להרגע.
והוא באמת נרגע רק עכשיו והסכים לדבר רגיל.
אבל זה עדיין יושב לי על הלב.
האם ההתנהגות שלו מוצדקת? האם אני באמת יצאתי חברה חרא שלא מקשיבה או מתחשבת? האם הוא צודק אבל במידה? האם אני צודקת אבל במידה?
כי עם החברה השניה אנחנו תמיד מדברות בפתיחות ולא באמת ברשמיות כמו שהחבר השני רוצה שנעשה איתו. אז זה היה לי מוזר אבל הבנתי שיש אנשים כאלה.
ובכל זאת, זה לא היה ממש מוגזם? זה גרם לי להרגיש חרא לכל היום.