מה דעתכם על מה שכתבתי? כתבתי את זה אחרי 3 חודשים כשאבא שלי נפטר.

בר דעה יקר,

קראתי את הדברים המפעימים שכתבת וחשוב לי לנסות להבין איתך לעומק מה שהבאת לכאן...
נשמע מדבריך שאתה נתון במצב של קבלת הדין (או שככה הרגשת בזמן שכתבת את זה), כאילו אם היו שואלים אותך ונותנים לך לבחור, היית בוחר אחרת, אבל עכשיו נגזר מה שנגזר ואולי זה מרגיש שאין לך ברירה אלא להמשיך... לא יכולה לתאר לעצמי כמה הפטירה של אביך כואבת לך, כמה החיסרון וההיעדרות שלו מורגשים ובטח לפעמים אפילו בלתי נסבלים, עד שהגעת למקום הזה של "אין ברירה" ו"אעשה מה שצריך"... רואה גם שכתבת על סיום החיים בכוך מלא תולעים... נראה לי שזה בטח לא קל לחיות בצל המחשבות האלו... להיות בידיעה ובמוכנות תמידית לסוף, שכבר מרגיש מוכר, ואולי נוכח יותר מידיי...

לצד כל זה, כמה לא מובן מאליו שמצאת מילים להביע בהם את מה שהרגשת... לסמן לעצמך איזו דרך שתלך בה, שתיתן לך כיוון ומתווה להישען עליו... זה מלמד על הכוחות שיש בך ועל האור שבטח עוד תביא לחייך, על אף השבר שחווית....

יקר, מקווה שיש מישהו קרוב שאתה משתף אותו בהתמודדויות שלך... בטח מפעם לפעם הכאב עולה יותר מידיי ומציף, ואם יכולת לדבר על זה עם מישהו, זה היה נותן לך כוח להרים את הראש בחזרה... אם תרצה, אני מזמינה אותך אלינו לסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר שלנו, תוכל לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים ולשתף במה שתחוש צורך. אפשרי גם בווצאפ שמספרו 0559571399. אנחנו נהיה שם בשבילך להקשיב מכל הלב, לתת יד וכתף וגם לכאוב יחד אם צריך... מחכים לך..

שלך,
מתנדבת סה"ר

שלא תדע עוד צער אבא שלך היה בן אדם טוב ❤

עצוב כלכך

וואו זה מהמם בטירוף,
מרגש ממש כל הכבוד

שואל השאלה:
אני ברוך השם בסדר גמור