שאלה ופריקה לגבי הטירונות מבחינה חברתית

אז אני כרגע בי"ב, תיכף מסיים ואמור להתגייס מן הסתם בקרוב.
וכמעט ואין לי חברים (האמת שאין לי בכלל, חוץ מחבר אחד - שאוליי חלקכם תגידו שזה מספיק אבל הוא גם סוג של חצי חצי למרות שאני אוהב אותו בתכלס.)
וגם אין לי שום חוויות, אני כבר שנים ככה בבית (ברור שיצאתי למקומות וכל זה, אבל אני ממש יכול לברור בפינצטה וזה גם לרוב עם אותו חבר או משפחה)
עכשיו אני באמת רוב הזמן לבד בבית. גם עזבו את זה שאין לי חברים, אני באמת בקושי עושה משהו - ואני יודע שזה גרוע.
הייתי עובד נגיד, אבל כרגע אני לא. אני גם לא מתאמן אז אני באמת כל היום בבית - ממש כל יום.
אני גם באמת משתדל כמה שיותר לצאת. אבל העניין הוא שאני גם גר ביישוב אז אני פחות אוהב לצאת כאן כי אין לי פה באמת חברים. פעם הייתי יוצא כאן ובחרתי להפסיק כי אני לא באמת הרגשתי מחובר אליהם אף פעם.

אז עכשיו השאלה היא כזאת; אני כבר מעל שנתיים בונה על הצבא וכל זה (אני אעשה טירונות 02 וכנראה אהיה ביומיות) שאני אכיר שם חברים לחיים והכל, ואני יודע שזה בסופו של דבר תלוי בי (אני גם גיי בארון אגב - אף אחד לא יודע. שזה ממש מקשה על כל העניין - אבל אני רוצה לצאת כזה בסדיר - דרך אגב, אתם ממליצים?)
אבל אני באמת לא יודע עד כמה זה ישנה. אם זה יישאר אותו דבר? אם אני עוד יותר אסבול שם? גם מבחינת הכל כי זה צבא וגם מבחינה חברתית. מה כבר ישתנה? התאריך? המאורע? זה שהתגייסתי? אני באמת רוצה להאמין שזה אני אחראי להכל אבל אני באמת מפחד שזה יישאר ככה ואני כבר לא יודע מה לעשות

סליחה שזה ארוך ואני מודה למי שקרא