מישהו יכול להסביר לי את הרעיון של אוגוסטינוס על הרע כהיעדר של הטוב?

הוא טען שהרע לא קיים בפני עצמו, אלא הוא חוסר או היעדר של טוב. כמו שחושך הוא היעדר אור ככה הרוע הוא פשוט מצב שבו חסר טוב. הוא לא "כוח" עצמאי

חושך הוא היעדר אור

מה שהם הסבירו
סתם טענה מפגרת
אפשר להגיד אותו הדבר על ה"טוב"

אוגוסטינוס טען שהרע איננו כוח או ישות עצמאית, אלא היעדר של הטוב. כלומר, הרע לא נברא על ידי אלוהים, כי אלוהים טוב ולא יוצר רע. במקום זאת, הרע מופיע כאשר משהו טוב מתקלקל או מאבד את שלמותו -כמו שחושך הוא לא דבר בפני עצמו אלא פשןט חוסר באור. לפי התפיסה הזו, כל דבר בבריאה נברא טוב, וכשאנשים עושים מעשים רעים, זה נובע מבחירה חןפשית שבה הם מסתלקים מהטוב.

מעין גישה ניאו אפלטונית.
מאמין שקיים עולם האידאות כדוגמת אפלטון, רק שבמקום האידאה הטובה אחת כל אותו עולם רוחני הוא עולם שמלא בטוב ובשלמות. וזה לכאורה גם העולם הרוחני של אלוהים.

כנגדו יש את העולם המטריאליסטי, שאיננו מושלם ואיננו רוחני ולכן איננו טוב. עולם האידאות 'מקרין' את עצמו כלפי כדור הארץ הרוחני ולכאורה תפקידנו בעולם הוא לרדוף אחרי אותם קרני רוח ולהמנע מן החומריות.
לפי הגישה הזאת העולם הזה הוא כלא של השטן, והדרך היחידה לברוח מהכלא על ידי התחברות אל הרוח.

---
כמובן שכל זה הוא שטות. העולם הזה הוא טוב ואדם חכם לא יהיה סגפן אלא ינסה להנות מהטוב שיש לעולם להציע.

סתם עליונות מוסרית מביכה שמתכחשת למציאות ומנסה לעוות אותה בעזרת האשמה
זו פסיכולוגיה שמתחפשת לפילוסופיה
נחמה חלשה שהופכת סבל לאובייקטיבי, מקטינה את הרוע ומעוותת את המציאות לתוך כלוב קטן של קורבנות ואשמים
זה מנגנון שליטה ששם אותך כבעיה
"האל לא מעניש, אבל את מענישה את עצמך דרך חטאיך."
סהכ גישה מניפולטיבית להסרת אחריות תוך שמירה על סטטוס קוו
הרוע הוא דינמי לא צריך להתעלם מדברים רק כדי לישון טוב בלילה