2 תשובות
פניית נשמת אדם אל האלוקים, בו מבקשת הנשמה רשות להתרה מאותם כבלים שהיתה כבולה בחיים קודמים. זהו מצב בו היא מתנקה ומיטהרת לגמרי. פנית רשות זו גדולה בחשיבותה, מאחר ואז תקבל הנשמה חופש פעולה ומשימות חדשות למען תוכל להיוולד בחיים חדשים. זוהי זכות מאד גדולה בעבורה. בטרם יתיר אלוקינו ההסכמים, לא תוכל הנשמה לקבל את הגוף החדש, כי רק לאלוקים היכולת להתרת כבלים אלו. אמנם שליחים רבים לו, כמו אותה 'מועצת נותני החיים', אך הם שליחיו וכל אשר מובא לדין ושפיטה והתרה במועצה, בסופו של דבר מותרת ע"י האלוקים המורם מעל כל. על פי רוב, סומך האלוקים במועצה את כובד משקלה והחלטתה, אך ישנם דיני דינים שעליו להכריע בסופה של החלטה קשה. במשפט הזה אשר בתפילה, האדם פונה אל אלוקיו אשר ביכולתו הגדולה לטפל בצרור הנשמה. מאחר וזוהי בקשה מאד גדולה וכל מילה בעלת משמעות מחושבת, ראשה של כל מילה בה - בעלת משמעות מחושבת שבעתיים ותבוא כסמל אצל האלוקים כראש-תיבה, ונאמרת כסיסמה המציינת משמעות ומלואה. וכשכך נאמרת, אין צורך שיבוא לו כל המשפט במלואו: 'אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה', אלא היא באה כ – אב"ג ית"ץ (ומטופלת כיאה לה). כך גם לשאר ראשי התיבות של תפילת 'אנא בכח'. תבואנה הן כצרורות, צרורות אל האלוקים וייחסו יבוא בהתאם. לכל אות עוצמה גדולה משלה ובהתלכדן יחדיו, תגבר התפילה עשרת מונים.
בקשה מאלוקים שיוציא את הכבלים שאנחנו- עם ישראל- נמצאים בהם.
צרורה'- כמו צרור מפתחות- ככה עם ישראל צרור, כבול,
לא נמצא בגאולה שלמה, עדיין אנחנו כולנו נמצאים ב
התמכרויות לכל מיני דברים, בחוסר הערכה עצמית אמיתית,
שחוסר אהבה אמיתית,
אנחנו במצב של ''צרורה'' =כלואה, א
ז איך אנחנו מבקשים שאלוקים יוציא אתונו מהכבלים האלה?
ע"י גודל ימינך. ימין בפנימיות התורה זה אומר חסד.
כלומר- נכון במצד השמאל, מצד הדין אנחנו צריכים להיות עוד קצת זמן בגלות,
ב''צרורה'', אבל, בבקשה אלוקים, תעשה איתנו לפי ''ימינך''
לפי החסד ותעשה שגם אם עכשיו תגאל אותנו- זה לא יהיה לרעתנו,
שזה יהיה לטובתנו, כי אנחנו יודעים שגם כשאתה נותן לנו רע -
טמון בו המון המון טוב רק שהוא נסתר מאתנו, אנחנו יודעים,
אלוקים שהגלות ושהצרות שיש לנו הם לטובתנו אבל אנחנו מבקשים
שתגלה לגמרי את הטוב של הצרות האלה, והטוב הכי גלוי הוא ג
אולה שלמה בכל המישורים.
גם באהבת עצמי, גם בשמחה בעצמי, במשפחה שלי,
בחסרונות וביתרונות שלי. שמחה בתפקיד שבאתי לעשות כאן.
שמחה בעולם הזה ששלחת אותי אליו.
וכו'.