איך מצליחים לבכות סתם ככה

חותכים בצל

תכניסו אצבע לעין

חושבת על הדבר הכי עצוב שקרה לך

בצל, אור, לא למצמץ, להיזכר בדברים עצובים, לראות סרטונים עצובים

או שתסתכלי על אור הרבה זמן בלי למץמץ אפשר גם פלאש

שומעים שירים ממש עצובים בלופים וקוראים את המילים
כמו fly high michelle

לחשוב על זה שאפילו לבכות אתה לא מצליח...

תאמת שאני בתיאטרון וכזה ובדרך כלל אני או משפשפת קצת את העיניים ואז לא ממצמצת כדי לגרום לעיניים שלי קצת לשרוף כדי שיצא דמעות
או לחשוב פשוט על משהו עצוב
תאמת אם מתאמנים על זה מספיק אפשר לעשות אתזה בטבעי כזה

קודם כל להרחיק את הטלפון
ואז אפשר לשמוע מוזיקה עצובה אולי שמזכירה לך דברים עצובים
או להתחיל לבכות ידנית ואז זה יבוא

מדמיינת הלוויה של מישהו קרוב אלי, ואם זה בנסיבות טרגיות אז זה בכלל מוסיף לאפקט של הבכי

הי אתה,

כתבת מעט ואמרת הרבה....

שומע בדברייך שאולי יש פער בין הרצון לבטא רגשות באמצעות בכי לצד חוסר היכולת להגיע לזה.... יכול לשער שהניגודיות הזו יכולה לעיתים להוביל לתחושת הדיכאון אותה אתה מתאר....

ואולי ניתן גם להרגיש את הרצון שלך להבין האם זה תקין לבכות?...נראה שאין נכון או לא נכון...מתאר לעצמי שאנשים מגיבים ריגשית בצורה שונה לאותם מצבים...ואולי זה כן בסדר לבכות במצבים מסויימים כסוג של פריקה ריגשית שנראה שהיא תכונה טיבעית של כל אדם....

לעיתים נראה ששיתוף תחושות פתוח עם אנשים קרובים או עם גורמים מיקצועיים, יכולה לסייע בהבנת טובה יותר של הקושי והתגברות עליו......

אני מתנדב בעמותת סה"ר מזמין אותך לשוחח איתנו בצט אנונימי, מכיל, ללא שיפוטיות בכל שעה במידה ותירצה באוזן קשבת, המתנדבים שלנו ישמחו לשוחח איתך....

מצרף לך לינק לצט...

שלך,
מתנדב סה"ר