תוכלו לרשום לי סיפורים עם מוסר השכל יפה?

1. העץ והילד
ילד קטן היה מגיע כל יום לעץ גדול. הוא היה מטפס עליו, אוכל מהפירות שלו וצוחק לידו.
עם השנים הילד גדל והפסיק להגיע.
כשהוא חזר, הוא ביקש כסף והעץ נתן לו את הפירות כדי למכור.
אחר כך ביקש בית והעץ נתן לו את הענפים.
לבסוף ביקש סירה והעץ נתן לו את הגזע שלו.
כשהילד חזר זקן ועייף, נשאר רק גדם קטן.
העץ אמר:
אין לי יותר מה לתת אבל אתה תמיד יכול לשבת ולנוח לידי.
מוסר השכל:
לפעמים האנשים שאוהבים אותנו נותנים בלי סוף, גם כשלא נשאר להם הרבה. חשוב לדעת להעריך לפני שמאוחר מדי.
2. הצלקת בכוס
ילדה שברה בטעות כוס אהובה של אמא שלה ופחדה לספר.
היא ניסתה להדביק אותה לבד, אבל נשאר סדק קטן.
כשהאמא ראתה, הילדה התחילה לבכות ולהתנצל.
האמא חיבקה אותה ואמרה:
הכוס נשברה, אבל האומץ שלך להגיד את האמת שווה יותר מכל דבר.
האמא שמרה את הכוס עם הסדק על המדף שנים.
מוסר השכל:
טעויות קורות לכולם, אבל כנות ואומץ תמיד שווים יותר משלמות.
3. הילד והמסמרים
אבא נתן לבן שלו שקית מסמרים ואמר:
כל פעם שאתה כועס ופוגע במישהו תתקע מסמר בגדר.
בהתחלה הילד תקע עשרות מסמרים.
לאטלאט הוא למד לשלוט בעצמו.
יום אחד לא נשארו יותר מסמרים לתקוע.
האבא אמר:
עכשיו, על כל יום שאתה מצליח לא לפגוע באף אחד תוציא מסמר אחד.
כשהגדר התרוקנה, האבא הראה לילד את כל החורים שנשארו.
גם אם מבקשים סליחה, הוא אמר, המילים לפעמים משאירות סימן.
מוסר השכל:
למילים יש כוח. לפעמים פצע בלב נשאר גם אחרי שהכעס עובר

חמור פונה לטיגריס ואומר לו "הדשא הוא כחול"
הטיגריס בא ואומר לו "לא הדשא הוא ירוק" הויכוח המשיך והשניים פנו לאריה המלך שיפתור את הויכוח
החמור פונה לאריה ושואל אותו "הוד מעלתך זה נכון שהדשא כחול"
והאריה הגיב "נכון הדשא הוא כחול"
החמור המשיך ואמר "הטיגריס ממשיך להתווכח ולעצבן אותי בבקשה תעניש אותו"
האריה הכריז שהטיגריס יוענש בחמש שנים של שתיקה
והחמור הלך בשמחה
הטיגריס קיבל את עונשו אבל לפני שאל את האריה
"הוד מעלתך למה הענשת אותי אחרי הכל הדשא הוא ירוק"
האריה הגיב "האמת היא שהדשא ירוק"
הטיגריס שאל אז "למה אתה הענשת אותי"
והאריה הגיב
"אין לזה שום קשר לשאלה אם הדשא ירוק או כחול
העונש הוא בגלל שזה לא הגיוני שחיה אמיצה וחכמה כמוך תבזבז זמן להתווכח עם חמור ובנוסף לבוא ולהפריע לי עם השאלה הזאת
בזבוז הזמן הגרוע ביותר הוא להתווכח עם הטיפשים שלא אכפת להם מהאמת או המציאות אלא רק ניצחון של האמונות שלהם
יש כאלה שלא משנה כמה הוכחות נביא להם לא יהיו מסוגלים להבין ואחרים עיוורים בגלל אגו, שנאה או טינה וכל מה שהם רוצים זה להיות צודקים גם אם הם לא"

ומה שהאריה אמר לטיגריס זה בעצם מוסר ההשכל של הסיפור

השועל והכרם

זהו סיפור על שתי מפלצות, אחת אדומה ואחת כחולה שחיו לבדם בהרים ליד הכפר.
המפלצות העבירו המון שנים לבדם בדיבורים ובמשחקים בין שניהם.

יום אחד, שני ילדים הלכו להר בו גרים שתי המפלצות עם כדור, הכדור התגלגל מחוץ לשביל הרגיל של ההר והילדים רצו אחרי הכדור.

הכדור במקרה הגיע לרגליים של המפלצת האדומה והיא הרימה אותו כדי להחזיר לילדים, אבל ברגע שהם שמו לב ליצור הענקי שמולם הם החלו לברוח ולבכות.

הענק האדום הרגיש עצוב מאוד והחל לבכות גם הוא. הוא החל לספר לענק הכחול על הבדידות שהוא מרגיש וכמה הוא רוצה להתחבר אל אנשי הכפר.

הענק הכחול שמע את כאביו של חבריו והציע רעיון, "אני אלך כיאלו לתקוף את הכפר, אתה תגיע ותביס אותי וככה אנשי הכפר יקבלו אותך"

הענק האדום חשב על זה טיפה, שמח והודה לענק הכחול וביחד החלו לתכנן את הפרטים
-----------------------------------------------------------------------------------------
אכן הגיע היום המיועד, וברגע שהענק הכחול תקף את אנשי הכפר, צץ הענק האדום והבריח את הענק הכחול.

אנשי הכפר שמחו שניצלו ועשו מסיבות ומשתים למשך שבוע שלם, כאשר בכל הזמן הם מריעים לענק האדום.

אחרי המקרה הכפרים החלו לבקר את הענק האדום בכל יום והוא החל לבקרם בכפר. הוא הכיר המון אנשים חדשים ונהנה כל-כך כל יום.

הענק האדום חווה המון דברים חדשים והיה עסוק כך שלא היה לו זמן פנוי לחשוב או להיזכר בחברו הכחול.

והענק הכחול, הוא דווקא כל הזמן חשב על הענק האדום אבל הוא חשש שאם יראו אותם ביחד, אנשי הכפר יעלו על התרמית שלהם ולכן הוא לא יכל לבקר את חבריו.
כעת הענק הכחול היה באמת לבדו.
------------------------------------------------------------------
אחרי שהדברים נרגעו והענק האדום התרגל לחייו בכפר, הוא נזכר פתאום בענק הכחול והחליט לבקרו. הוא עשה את כל הדרך מהכפר להרים וכשהגיע לבית של הכחול, הדבר היחיד שנמצא בבית היה פתק.

"חברי האדום, אני שמח בשבילך שאתה כבר לא בודד.
הבית שלי החל לרדוף אותי, אני לא שייך לכאן יותר, לכן החלטתי לצאת למסע. אני מקווה שנתראה מתישהו שוב, גם אם זה בסתר."

הענק האדום החל לבכות בלי שליטה למשך שעות, הוא בבת אחת הבין כמה החבר שלו הקריב למענו וכמה הוא יקר לליבו. לענק האדום כבר לא היה אכפת להרגיש בודד או להיות שנוא על אנשי הכפר, הוא רק רצה את חברו בחזרה.
אבל זה כבר היה מאוחר מדי.




זכויות יוצרים: evya1477 והסדרה שהוא שמע ממנה את הסיפור

היה הייתה משפחה עם שלושה בנים. האבא היה אבא שעובד קשה. יום אחד הגיע אליו הבן הגדול ואמר לו: "אבא, בשעה טובה אני מתחתן". האבא שמח, עשה אירוע יקר, הבן הודה לו ויצא מהבית.
לאחר שנה וקצת, הבן השני הגיע גם הוא ואמר: "אבא, בשעה טובה אני מתחתן". האבא עשה אירוע, לקח הלוואה מהבנק ועשה אירוע לפנתיאון. שנה וקצת אחר כך, הבן השלישי הגיע ואמר: "אבא, אני בשעה טובה מתחתן". האישה שלו אמרה לו: "תקשיב, אנחנו בחוב, אין סיכוי שאנחנו מקימים אירוע כמו אז". האבא התקשר לבנקים, לחברים ועוד, ולא הצליח להשיג את הכסף.
יום אחד בעבודה, חבר שלו אמר שיש לו מישהו שישיג לו כל סכום שהוא רוצה במזומן. זה היה נשמע קצת "מסריח", אז האבא התלבט, אבל כשהוא ראה את הבן שלו עם ארוסתו, הוא התקשר. ענה לו מישהו עם קול שעישן לא מעט סיגריות ושהתעורר באותו רגע. "מה אתה רוצה?" אמר הבחור. האבא הסביר לו את האירוע, והבחור אמר לו: "שומע? אני יכול לסדר לך 80 אלף, אבל עוד חצי שנה אתה מחזיר לי 100 אלף". האבא התלבט, אך לבסוף הסכים. תוך יום וחצי היה לו שני תיקים ענקיים בכניסה לבית עם 80 אלף במזומן. האבא עשה את האירוע והתחיל לעבוד כדי להשיג את הכסף.
הגיע מועד הפירעון. הבחור מתקשר אליו ושואל: "מה עם הכסף?" והאבא אומר: "תקשיב, אני צריך עוד זמן". הבחור קטע אותו בצרחה ואמר לו: "תגיד לי, מה אני זונה שלך? אם אתה לא מביא את הכסף עד מחר בבוקר, אני רוצח את כל המשפחה שלך!" וניתק.
האבא נלחץ, לקח את המשפחה והטיס אותם לבית של קרובים באיזה קיבוץ רחוק. ואז חזר לקחת דברים מהבית. תוך כדי שהוא אורז תיק, הוא שומע דפיקה בדלת. הוא מסתכל בעינית ורואה ארבעה אנשים עם מסיכות שחורות בכניסה. "איזה אידיוט יצאתי, מה חשבתי? הוא באמת ייתן לי עד מחר?" חשב האבא. הוא קפץ מהחלון של השירותים ורץ לכיוון היער. הבחורים ראו אותו, נכנסו למרצדס שחורה ונסעו אחריו.
לאחר ריצה ארוכה והאבא כבר מבוגר, לא נער הוא מגיע לבית. כתוב עליו: "הנזיר שאומר רק אמת". הוא דפק על הדלת. פתח בחור נמוך עם משקפיים וזקן לבן. "רודפים אחרי! מהר, אני חייב מקום להסתתר, אפשר?" הנזיר אמר: "בטח, בטח, בוא תתחבא מתחת למיטה". האבא חייך, נכנס ונשאר בשקט.
לאחר חצי שעה, הגיע הרכב של האנשים. הם דפקו אצל הנזיר ושאלו: "אנחנו מחפשים בחור בגיל העמידה, חולצה ירוקה, ג'ינס כחול. ראית במקרה?" הנזיר אמר: "כן, הוא ביקש להתחבא אצלי והסכמתי". ואז הבחור הכי גדול אמר: "וואלה, אני אוהב אותך! איפה הוא התחבא?" והנזיר אמר: "פה, מתחת למיטה". הבחורים תלשו את האבא משם, לקחו אותו לפינה, שמו לו כדור בראש, שמו בבגאז' ונסעו.
שאלה לי אליכם: האם הנזיר עשה משהו מוסרי? הוא אמר אמת, הכניס אורחים והתנהג באדיבות, לא?
מוסר השכל: 100% ממשהו אף פעם לא טוב. אי אפשר 100% להגיד אמת; אי אפשר 100% להיות חסר מחויבות; אי אפשר 100% ללמוד תורה. תמיד לשמור על איזון.

יש את הסיפור החסידי עם האיש שרצה לפגוש את אליהו הנביא ממש יפה :) זה ארוך אז אין לי כוח לרשום אותו אבל ממש מליצה לך לחפש

^שהוא לא הבין למה אליהו עושה דברים מסויימים ובסוף הכל מסתדר לטובה?

לא, שהוא הבין שהוא אליהו הנביא/ בכולנו יש אליהו הנביא
אחרי שהוא שמע את הילדים של האלמנה

בחטיבת הביניים היה ילד אחד באוטובוס שלי שתמיד היה רץ הביתה ברגע שהאוטובוס מוריד אותו.
היינו צוחקים עליו כל יום.
לא ידענו שהוא רץ כי הוא רצה לוודא שאחותו לא שמה קץ לחייה בזמן שהוא בבית ספר.
יום אחד, הוא לא הגיע לבית ספר. שבוע לאחר מכן, הוא חזר.

הוא הפסיק לרוץ.

אין לי את הסיפור עצמו אבל זה אחד המסרים האהובים עלי לחניכות שלי.
היה איש זקן שידע הכל והיה מאוד חכם
פעם אחת נער הלך אל אותו הזקן עם פרפר ביד ואמר לו "בידי פרפר היודע אתה אם הוא מת או חי?" והחליט שאם יאמר שהוא חי, הוא ימחץ אותו וכך ימות והזקן יטעה. אם ינחש שהוא מת הוא יפתח את ידיו והפרפר יעוף לחופשי ובכך הזקן יטעה.
השיב לו הזקן בידך הדבר

^^^ אז שימי לינק. משהו

^חיפשתיי הייתי בטוחה ששמרתי את הסרטון ומתברר שלא