מה דעתכם על הסיפור?

במדינה שלא מוזכרת בשם חי ילד בשם ארי, שאמו התאבדה כשהיה תינוק. הוא גדל עם אביו ואחותו בתחושת ריקנות תמידית. בכיתה א הוא מתחבר לילדה בשם רומי גם היא ממשפחה שבורה, אחרי שאביה האלים עזב את הבית. שניהם מרגישים שונים מהילדים האחרים, והבדידות מקרבת ביניהם.

דרך משחק בשם רעם שחור הם נכנסים לקהילת אינטרנט קטנה של ילדים בודדים שאוהבים לצייר, לכתוב ולדבר על המשחק. בשביל ארי זאת הפעם הראשונה שהוא מרגיש שייך למשהו. הוא מצרף גם את רומי, בתקווה שלשניהם יהיה מקום בטוח.

אבל הקהילה נהיית רעילה. במרכזה עומדת מאיה, נערה בת ארבע־עשרה שמספרת סיפורים סותרים על חייה ומושכת את הילדים לתוך דרמות, שקרים ומניפולציות. הילדים, שכל אחד מהם סוחב כאב מהבית, מתחילים לפרוק אותו אחד על השני דרך קללות, השפלות ואיומים.

אחרי ריב עם רומי, ארי מתפרץ עליה גם בבית הספר ומכה אותה. הקהילה פונה נגדו: ילדים מציירים אותו נרצח, משפילים אותו ומפיצים מידע אישי עליו. גם מאיה עצמה הופכת למטרה, ומתקרבת לארי מתוך רצון לשלוט בו. היא מסיתה אותו נגד אנג'ל, שולחת לו ציורים אלימים ומשכנעת אותו שהיא האויבת שלו.

יום אחד רורי מגיע לבית הספר עם אולר ומאיים על אנג'ל כשהם לבד בכיתה, אך בורח ברגע האחרון. בערב הוא מספר על זה בגאווה בקהילה עד שילדה בשם נועה עוצרת הכול ואומרת לו: זה לא משחק יותר.

בפעם הראשונה ארי מבין כמה רחוק הם הידרדרו. הוא מתנצל בפני רומי ומתחיל להבין שהקהילה לא הייתה מקום קסום לילדים בודדים, אלא מקום שבו ילדים פצועים פגעו אחד בשני כי אף מבוגר לא באמת ראה אותם.

זמן קצר אחר כך מאיה נעלמת מהאינטרנט, אחרי שהודתה שכל הדמות שבנתה הייתה שקר. הילדים מציירים אותה שוב ושוב, כאילו מנסים להתאבל על מישהי שמעולם לא באמת הכירו.

בשנה האחרונה של היסודי ארי ורומי שוב יושבים אחד ליד השני, שקטים ומביכים, כמו שני ילדים שהתבגרו מוקדם מדי.

המסך מחשיך.

"לזכרה של מאיה."