אח של חברה טובה שלי נפל אתמול..

אוףף נשבר הלבב
הלוואי וזה יעבור לה בכלל, זה לא דבש ששוכחים ממנו בקלות גם אחרי כמה שנים. עכשיו זה הזמן הכי רגיש תהיה לידה ובשבילה הרבה, תבואו ותראו נוכחות ושזה חשוב לכם להיות איתה ולכבד.

וואי כואב הלב, גורל אכזר.
זה לא עובר מהר, אבל נהיה קל יותר עם הזמן. פשוט תהיו שם בשבילה, תנו לה את המקום לפרוק, תעזרו בדברים הקטנים, תישארו גם אחרי השבעה.

זה בחיים לא יעבור... עם הזמן לומדים לחיות עם זה תהיי שם בשבילה ותראי לה שאת שם בשבילה. אל תצפי שהיא תשתף אם לא מתאים לה. את יכולה גם לשאול אותה מה מתאים לה, כי לכל אחד מתאים משהו אחר.
בשבעה יש קטע שאנשים אומרים משפטים מאוסים כמו מה שלומך? משתתף בצערך תנוחמו מהשמיים וכו' יותר משמעותי לתת חיבוק ולהגיד לה שאת אוהבת אותה
כשאת בשבעה ממש יעזור גם שתעזרי במסביב - לארגן את הבית לבשל לנקות ולהוציא אנשים אחרי השעות של הביקור. תפנקי אותה עם דברים שהיא אוהבת
לפעמים מה שהיא תרצה זה יכול להיות לבד או דוקא לצחוק או לדבר עליו או ממש לדבר על הכל חוץ מעליו כל דבר זה לגיטימי

וואו, קשוח ממש! מצטערת
לשמוע.. אין הרבה מילים נכונות להגיד במצב כזה, פשוט לבוא ולהיות איתה, אפשר לשאול אם היא רוצה לספר עליו ולהציע חיבוק ונוכחות שלך איתה

האמת היא שאין לזה "זמן קבוע". אובדן כזה הוא לא משהו שעובר מהר, במיוחד בימים הראשונים. מה שאתה מרגיש עכשיו שהראש כל הזמן חוזר אליהם ולמה שקרה הוא דבר נפוץ אחרי בשורה כל כך קשה.
הדבר הכי משמעותי שאפשר לעשות עבורה הוא פשוט להיות שם. להגיע לשבעה, להקשיב אם היא רוצה לדבר, לשבת איתה גם בשקט אם אין לה מילים, ולעזור בדברים קטנים ויומיומיים אם צריך. לא חייבים למצוא את המשפט המושלם או "לתקן" את הכאב שלה.
חשוב גם לזכור שהיא לא חייבת להיות אותו אדם שהייתה לפני האובדן, וייקח לה זמן לעבד את מה שקרה. הנוכחות העקבית שלכם, גם אחרי שהשבעה תסתיים ורוב האנשים יחזרו לשגרה, יכולה להיות משמעותית מאוד עבורה. ❤

ממש מצטער לשמוע. זה יהיה קשה ולא יעבור אבל זה ירד עם הזמן.
תהיו איתה ואל תלחצו עליה לשתף ופשוט תהיו שם והיא תשתף שהיא תהיה מוכנה.

אם אתם ממש קרובים אז תנסו חעזור בכל דבר שאפשר. נגיד שמגיעים אורחים לשבעה אז תעזרו ותסדרו ותמיד שיהיה איתה מישהו.

היי,
יכולה רק לדמיין ולנסות להבין את התחושה העצובה והכואבת שהאובדן מביא איתו. שמישהו קרוב לנו מאבד אח, הרבה פעמים גם מי שסביבו מרגיש שהמציאות השתנתה ברגע אחד. טבעי שהמחשבות שלך חוזרות אליה, אליו ולכל מה שסיפרה עליו לאורך השנים.
שומעת בדבריך תהיות ושאלות טבעיות ואנושיות במצב כל כך רגיש ומציף. מה שמשתנה עם הזמן הוא לא חשיבותו של האדם שאבד אלא הדרך שבה לומדים לחיות לצד הגעגוע.
מניחה שהנוכחות, ההגעה לשבעה, ההקשבה והאכפתיות משמעותיים מאוד ומעבירים תחושב ומסר של - אני כאן. וזה עולם ומלואו. מצרפת לך קישור מתוך מאגר ארגוני הסיוע של אתר סה"ר לאתר ששמו - "איך את.ה ?" - https://www.hru.org.il אשר מציע טכניקות וכלים להתמודד עם מצבים רגשיים שונים.
אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, מזמינה אותך לצ'אט שלנו הזמין 24/7 שם תוכל לשתף, להרחיב ולחלוק תחושות, רגשות וכל שעולם על ליבך במרחב בטוח ללא שיפוטיות.

כאן בשבילך, מתנדבת סה"ר.