פריקה ישנה מהעבר

בא לי לישון
אני עייפה
אני מןתשת
לא אכפת לי מה אנשים יגידו עליי
לא אכפת אם אנשים יצחקו עליי
אכפת לי אם חברות יצחקו עליי
אכפת לי אם מישהי שאני רוצה להתחבר אליה תצחק עליי

אכפת לי שמזלזלים בי, איך יכולים לזלזל במישהו שאתה לא מכיר לעומק? לא מכיר את סיפור חייו?
אכפת לי להיות כלולה בתוכניות של חברות
אני רוצה להיות אדם בריא

אני רוצה להיות בקיעה בכל דבר שאני עושה
ואם לא אז לא להיות בכלל כלולה(אם זה לעצמי)
אני לא אוהבת להרגיש סתומה, שאני אומרת דברים רק מהסקות. וזה קורה לי הרבה כי אני מרגישה מוזר רק להסתכל בלי לדבר או להביע סימן חיים.
ובגלל זה אני עונה ומדברת אפילו אם זה לא אליי.
כששואלים משהו ויש עוד בנות אני עונה. כדי אולי שלא יהיה מצב כזה שלא עונים לה או שאני נראת סתומה מהצד שאני לא יודעת.
לדעתי אני צריכה להפסיק עם זה. אני רוצה. אני צריכה.

אני בלחץ שאני צריכה לעשות משהו ולא יודעת איך לעשות אותו

אני לא יודעת הכל בחיים ובעולם הזה

כואב לי כבר לחשוב

אכפת לי מהדברים שאומרים לי
לא מהדרך שאומרים לי

לחץ ממבחנים(?)

אם אני שולטת על עצמי הכל טוב
לפעמים יכולה לאבד את עצמי
כשאני לא שולטת על עצמי זה נורא
זה יכול להתפרץ
לא רוצה להוציא על אחרות את הבעיות שלי.
זה