4 תשובות
לא מאבדים תקווה
גם ליזה קרה... לא נורא נדפקנו פעם אחת... נמצא רצון אחר
מנסים ומנסים ומנסים
גם החלום שלי כזה
גם החלום שלי כזה
קודם כל, עושים הכל בכדי לא לחשוב ככה. לא להאמין שדבר הוא בלתי אפשרי, אלא אם הרצון להפוך אותו לאפשרי אבד. לעולם לא להאמין שאין תקווה.
שנית, תמיד אפשר ליצור תכניות חדשות. אף פעם לא מאוחר מידי. בעיקר לא בגיל צעיר.
אני יודע שזה לא קל להגיע למצב שבו כל החלומות, כל התכניות - העתיד היחיד שבו ראית את עצמך - הופך לחלום נכזב. פתאום צריך לבנות הכל מחדש, לתכנן שוב הכל מאפס, כשלא יודעים אפילו מאיפה להתחיל... אבל זה לא סוף העולם! זה קשה, כמו כל דבר אחר בחיים, אבל אפשרי!
אני לא מאמין שיש אדם אדם בעולם שמעולם לא הגיע למצב כזה; אדם שתמיד הכל התנהל לו לפי התכניות ושמעולם לא התפרקו לו תכניות שנראו בעבר כקבועות בבטון, ופתאום הן פחות מוצקות מאדים.
אפשר להרגיש כאילו הכל התמוטט ואין שוב שום תקווה, וגישה כזו באמת תוביל למצב חסר תקווה, אבל אפשר גם להבין שזה חלק מהחיים, ולהכין תכנית ב' - ועל הדרך גם ללמוד מכך לקח חשוב ולחשוב על תכנית גיבוי לכל מקרה שלא יבוא.
שנית, תמיד אפשר ליצור תכניות חדשות. אף פעם לא מאוחר מידי. בעיקר לא בגיל צעיר.
אני יודע שזה לא קל להגיע למצב שבו כל החלומות, כל התכניות - העתיד היחיד שבו ראית את עצמך - הופך לחלום נכזב. פתאום צריך לבנות הכל מחדש, לתכנן שוב הכל מאפס, כשלא יודעים אפילו מאיפה להתחיל... אבל זה לא סוף העולם! זה קשה, כמו כל דבר אחר בחיים, אבל אפשרי!
אני לא מאמין שיש אדם אדם בעולם שמעולם לא הגיע למצב כזה; אדם שתמיד הכל התנהל לו לפי התכניות ושמעולם לא התפרקו לו תכניות שנראו בעבר כקבועות בבטון, ופתאום הן פחות מוצקות מאדים.
אפשר להרגיש כאילו הכל התמוטט ואין שוב שום תקווה, וגישה כזו באמת תוביל למצב חסר תקווה, אבל אפשר גם להבין שזה חלק מהחיים, ולהכין תכנית ב' - ועל הדרך גם ללמוד מכך לקח חשוב ולחשוב על תכנית גיבוי לכל מקרה שלא יבוא.