למה תמיד בלילה אני מתחילה להיכנס לדיכאון ולבכות מדברים שלא גורמים לי לכלום ביום? זו רק אני ככה?

זה בגלל שבלילה את הכי בודדה

זה כנראה בגלל שזה לילה..
אני אישית אוהבת את הלילה בהרבה מהיום..

גם אצלי זה ככה
כי בלילה יש זמן באמת לחשוב עם עצמך לבד

כי בלילה זה הזמן שאנחנו חושבים על הכל, גם אני ככה

להרבה אנשים זה ככה, אין לך מה לדאוג.
תזכרי שבבוקר הכל עובר

וואו, גם אני בדיוק ככה.. היום אני יכולה להיות הכי שמחה ואז בלילה אני לא מפסיקה לבכות.. אני חושבת שזה בגלל שביום את עם כולם אז את לובשת מסכה.. ובלילה כשאת לבד הכל מתגלה לך

אומרים שהסכנה הכי גדולה של האישה זה דמיון, ובלילה הדמיון עובד לא מעט.. יכול להיות שמשהו שלא ישפיע עליך בכלל במהלך היום יראה לך בלילה ענקי ובלתי פתיר ויגרום לך למחשבות עצובות ודיכאון וזה.. גם ליזה ככה, פשוט התחלתי ללכת לישון גמורה מעייפות ובלי פלאפון ככה שאין לי זמן לחשוב על כלום

ביום יש אור ואנחנו מסתכלים על כל כך הרבה דברים. אבל בלילה, בחושך, אנחנו יכולים לראות את את עצמנו...