אתם גם פוגעים בעצמכם עם סכינים ועושים שריטות ביד או שאני היחידה?

את לא היחידה

אני יודעת שאני עכשיו הולכת להתקשר למשטרה ולדווח עליך.

שואל השאלה:
למה?

אני נושכת את עצמי כשאני ממש עצבנית ומתוסכלת כי אני יודעת שלחתוך משאיר צלקות וזה לא טוב..

כי אני לא אתן לך לפגוע בעצמך.

אני לא עושה את זה, אבל את לא היחידה.

שואל השאלה:
בסדר אני א יעשה את זה יותר רק בבקשה אל תתקשרי

דיבורים דיבורים.. כבר התחלת לא תוכלי להפסיק ללא עזרה מקצועית.. זה כבר התמכרות.. ובסוף הייו לך צלקות כל החיים ואז הילדים שלך ישאלו אותך מה זה ומה תגידי להם? חתכתי את עצמי כמו מפגרת. הידיים שאלוקים ברא לך ואת משחיתה אותם. לא. לא אתן לזה לקרות.. אני מתקשרת מצטערת.. זה רק לטובתך

שואל השאלה:
לא! בבקשה לא!

שואל השאלה:
אני ינשך את עצמי כמו שזאת שמלמעלה אמרה..

אל תזיקי לעצמך. אל תעשי שטויות!

שואל השאלה:
טוב

אני יודע ששמעת זאת עשרות פעמים. נכון, אני לא יודע מה את מרגישה, אבל אני יודע איך מרגיש להיות בודד או חסר אונים. אני לא יודע למה את חותכת את עצמך, אבל יש כמה צעדי מפתח שיכולים לעזור לך. הדבר דומה לאדם היושב בחדר חשוך כשמטפחת מכסה את עיניו. רק אחרי שאותו אדם יסיר את המטפחת, הוא יוכל לפקוח עיניים ולגשש, לחפש דרכי יציאה מהחדר החשוך.

חשוב שתזכרי שאינך האשמה. אין לך במה להתבייש. אל תחשבי שהצלקות, הן הפיזיות והן הנפשיות, מסמלות את החולשות שלך. ההפך הוא הנכון. נסי לדמיין מתאבק מנצח יורד מבית הקרב, גופו חתום פצעים, דם ניגר על פניו והזיעה שעל גופו לא פוסקת. היית מעלה על דעתך לחשוב שהוא חלש? כולנו נושאים צלקות, מהאירועים בבית, מבית הספר, מהסביבה הקרובה או החברים. צלקות המתאבק לא מעידות על כך שהוא חלש, אלא שהוא היה במצבים קשים והצליח לעבור אותם. לפי כלל זה, ככל שהצלקות עמוקות יותר והוא הצליח לשרוד כך אפשר להסיק על החוזק שבו. איזו להקה היית מעריכה יותר, להקה שנכנסה לאולם מוכן ומאורגן עם כלים וניגנה או להקה ענייה שגייסה כסף, שכרה אולם, חיפשה ציוד, סידרה את מפות השולחן ורק לאחר מכן הופיעה? כוחו של אדם לא נמדד לפי מיקומו בסולם, אלא לפי כמות השלבים שהוא עשה כדי להגיע לשם.

קיימות דרכים רבות לפרוק כאב; שירה, ציור, ריצה, התעמלות, כתיבה, מכות לכרית, שיחה מעודדת ועוד. בחרי בדרך המתאימה לך. בנוסף לכך, אין דבר מרגש יותר משיחה עם אדם מבין ותומך. חפשי מישהו שתוכלי לשתף אותו במה שאת מרגישה ולמצוא אצלו כתף חמה ואוהבת.

כשאת מרגישה שהעול הנפשי גובר, נסי לנשום עמוק, לשתות כוס מים ולהירגע. גם שירים ומקלחת חמה יכולים לעזור.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שהמטרה רחוקה מאתנו בגלל שהדרך ארוכה. במצבים כאלה, נסי לומר לעצמך שאת מפסיקה רק לאותו רגע, לאותו יום, כך בכל פעם מחדש ותראי שהדרך תהיה קלה יותר. חשוב לזכור שכמו בכל מסע, גם במסע הזה יהיו נפילות. אל תיבהלי אם נשברת וחתכת את עצמך במהלך ההפסקה, זה בסדר. היי גאה בעצמך על כל הזמן ששרדת עד עכשיו, חפשי את נקודות האור. לאחר שתטפלי בחתך הזה, תנשמי עמוק ותשאבי כוחות מחודשים להמשך המסע. תיזכרי בסיבות שגרמו לך להתחיל, באנשים היקרים לך, בהודעה הזאת.

בקישורים מטה, תוכלי למצוא אתרים שבהם תוכלי לדבר עם נציג באנונימיות ולספר לו מה את מרגישה. הוא יעזור לך. השיר שבקישור הראשון מוקדש לך. אל תחשבי שאת סתם עוד אחת. את מיוחדת. תראי מול כמה צלקות התמודדת, איך אחרי הכל את מסוגלת לעמוד ולבקש עזרה, תראי את כל מה שעברת. תאמיני בעצמך.

אל תישארי לבד. אנחנו כאן בשבילך. בהצלחה במסע!

שלום יקירה

אני מבין שאת מאד סובלת, שמאד רע לך ושהדרך היחידה שאת מוצאת כדי להקל על עצמך היא השריטות או החתכים.. ונשמע שמצד אחד את ממש פוחדת שידעו על זה - כמו שכאן ממש נלחצת כשמישהי אמרה שתתקשר למשטרה ואת ממש התחננת שלא תעשה את זה, שלא תפר את הפרטיות שלך, ומצד שני - נשמע שאת כל כך רוצה לדעת שאת לא לבד, שאת לא היחידה ששורטת את עצמה, שיש סיבה והיגיון להתנהגות הזו שמשאירה אותך כל כך מבולבלת וחסרת אונים..

יקירה, חשוב לי קודם כל להגיד שאת ממש לא היחידה שעושה את זה - אני אצרף לך כאן רשימה של מאמרים מהאתר שלנו על הנושא של פציעה עצמית, כדי שתוכלי לקרוא ואולי להבין קצת יותר מה בעצם קורה לך. אבל יחד עם זאת, זה לא הופך את הכאב הפרטי שלך לפחות ייחודי או פחות אישי.. וחשוב לי שיהיה לך מקום לשתף ולספר על מה שמביא אותך למקום הזה של הפציעה העצמית, על המתח והכאב הנפשי שאת לא מוצאת דרך אחרת להפסיק. לפעמים כשמשתפים ופורקים זה גם מקל ומשחרר מעט..
אם תרצי - תוכלי לבוא אלינו לאתר לצ'ט שלנו, הוא פתוח בין תשע בערב לחצות, ולשתף במה שעובר עליך, אני מבטיח לך שנשתדל להקשיב, להבין ולתמוך, ולא נדווח עליך למשטרה או משהו כזה (כמובן כל עוד את לא בסכנת חיים מיידית). ננסה כמה שנוכל לתת לך מקום לדבר ואולי להקל מעט על הבדידות הגדולה שלך..

איתך


מתנדב סה"ר

שואל השאלה:
אני כבר לא פוצעת את עצמי... כבר שבועיים שאני מדברת איתכם

סליחה שאני נדחף, אבל ממש משמח לשמוע! אם את צריכה עזרה, אני פה ואת יכולה לקרוא את המכתב שכתבתי למעלה. כל הכבוד לך! (-;