7 תשובות
להגיד לה את כל מה שרשמת פה ולדבר עם ההורים.
שואל השאלה:
אמרתי לה, היא אומרת "אני לא אשתנה זה מי שאני ותתמודדו". ואין מה לדבר עם ההורים, הם יודעים שהמצב דפוק בבית בגללה.
אמרתי לה, היא אומרת "אני לא אשתנה זה מי שאני ותתמודדו". ואין מה לדבר עם ההורים, הם יודעים שהמצב דפוק בבית בגללה.
אנונימית
לדבר עם יועצת/פסיכולוגית
אין לי את הסמכות לאבחן את זה אבל יכול מאוד להיות שיז לה הפרעה נפשית.
אין לי את הסמכות לאבחן את זה אבל יכול מאוד להיות שיז לה הפרעה נפשית.
זה נשמע כאילו היא עוברת משהו לא פשוט, בן אדם שמתנהג ככה זה בן אדם שקשה לו בחיים, במיוחד אם היא לא נולדה באופי כזה וזה רק שינוי שחל בהתנהגות שלה.. אני מציעה שפשוט תדברי איתה על זה אבל בקטע טוב, לשאול אותה אם קרה לה משהו ולבוא ממקום של לעזור, למרות שאת פגועה ממנה, אולי היא צריכה יותר תמיכה..
אנונימית
שואל השאלה:
אני כבר ניסיתי, והיא הייתה מספרת לי הכל בעבר. אבל זה כבר חוצה את הגבול.
היא לא מתנהגת אליי כאל אדם, היא ישר מתנפלת עלי איך שאני חוזרת מהבית ספר. ואם נגיד אחותי מפילה משהו בטעות היא אומרת לה "ילדה מיותרת נשבעת" ודברים כאלו על בסיס יומיומי.
אין בי רצון להתקרב לאנשים שמפנים את הכאב שלהם לאנשים שלא עשו כלום. כי זה פוגע בי בסופו של דבר.
אני כבר ניסיתי, והיא הייתה מספרת לי הכל בעבר. אבל זה כבר חוצה את הגבול.
היא לא מתנהגת אליי כאל אדם, היא ישר מתנפלת עלי איך שאני חוזרת מהבית ספר. ואם נגיד אחותי מפילה משהו בטעות היא אומרת לה "ילדה מיותרת נשבעת" ודברים כאלו על בסיס יומיומי.
אין בי רצון להתקרב לאנשים שמפנים את הכאב שלהם לאנשים שלא עשו כלום. כי זה פוגע בי בסופו של דבר.
אנונימית
אם שום דבר שאת מנסה לא עוזר, אני ממליצה שההורים ייקחו אותה לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, אבל לפי איך שזה נשמע לי אישית, זה כאילו מרגיש שקצת ויתרתם עליה בהתנהגות שלה, כאילו את כבר לא יכולה לסבול אותה בגלל איך שהיא מתנהגת, אבל בגלל שאתן בכל זאת משפחה, עדיין צריך לקבל אחד את השני ולדעתי הפיתרון הכי טוב יהיה פשוט לאבחן אותה אצל פסיכיאטר ושתהיה בטיפול פסיכולוגי.. (מקווה שלא נעלבת ממשהו שאמרתי זה בקטע טוב)
אנונימית
שואל השאלה:
לא נעלבתי.
וכן ויתרתי עליה באיזשהוא מובן, כי זה כבר פוגע לי בחיים האישיים ואני חושבת שאני צריכה להפסיק לוותר על עצמי בשבילה, אני צריכה להיות בעדיפות ראשונה אצלי ולא לסיים פגיעה בסופי יום בגללה. ויתרתי על עצמי מספיק.
לא נעלבתי.
וכן ויתרתי עליה באיזשהוא מובן, כי זה כבר פוגע לי בחיים האישיים ואני חושבת שאני צריכה להפסיק לוותר על עצמי בשבילה, אני צריכה להיות בעדיפות ראשונה אצלי ולא לסיים פגיעה בסופי יום בגללה. ויתרתי על עצמי מספיק.
אנונימית
באותו הנושא: