אולי חלקכם זוכרים אותי מהשאלה על בוב ועל זה שאמא שלי זרקה אותו אז רציתי לספר לכם מה קרה בהמשך. אחרי שאמא שלי זרקה את בוב לפח היה לי קצת דיכאון וכל פעם שהייתי אוכלת הייתי נזכרת בו והייתי עצובה. עכשיו ביום כיפור צמתי והיה לי קל יותר שלא אכלתי ולא להזכר בו אבל עכשיו בגלל סיום הצום ההורים שלי החליטו לפנק אותנו ולהכין לנו סטייק ואני מוצפת רגשות אשם ודיכאון. מה לעשות?