4 תשובות
כן אולי זה מאניה דיפרסיה
וגם יש תקופות דכאוניות בלי קשר הכל בסדר
זה הגיוני
לפעמים זה קורה
זה אמור לעבור באיזשהו שלב
אם לא אז כנראה שיש סיבה
הגיוני.
כן, הגיוני מאוד. ואחרי התגובה הראשונה כדאי לומר- אל תמהרי לאבחן את עצמך בדברים כמו מאניה דיפרסיה! מה שתיארת זה דבר שאופייני לגיל ההתבגרות ואני מניחה שאת בגיל ההתבגרות. ההורמונים משתוללים והרגשות קיצוניים וזה עניין של הורמונים ככה שהרבה פעמים זה נראה לנו סתם ככה בלי סיבה וזה לגמרי נורמאלי. הכל בסדר, זה יעבור ויתאזן ויסתדר, תהיי מודעת לעצמך וכנה עם עצמך ואם את מרגישה שאת צריכה מנוחה או שאת צריכה משהו שיעודד אותך למרות שלא קרה משהו ממשי אל תרגישי רע עם זה ותעזרי לעצמך (כמובן לא עם דברים כמו סיגריות ואלכוהול) או תספרי למישהו, סביר להניח שחברים שלך גם חווים לפעמים דברים דומים ויוכלו להבין אותך, מותר לך שיהיה לך צורך בעזרה והתחשבות גם סתם ככה. אם זה באמת הרבה זמן ומאוד מפריע לך בחיים אז כמובן כדאי לטפל בזה אצל פסיכולוג/ קאוצ'ר או דברים בסגנון.. וכן, לפעמים באמת יש צורך בטיפול תרופתי אבל זה אך ורק אחרי אבחון של פסיכיאטר, לא שלך.