למה אף פעם לא היה לי חברים וגם לא חבר? בת 16

למה אף פעם לא היה לי חברים וגם לא חבר? בת 23

מניסיון שלי. אני רק אחרי שסיימתי את התיכון הבנתי על עצמי למה לא היו לי חברים.
זה כי חשבתי ישר שלא אוהבים אותי, כי לא הרגשתי מספיק חופשיה להיות אני, יותר התעסקתי באיך לסיים את היום, הבהיל אותי כל עניין החברים, חשבתי שיש כאלה שהם יותר טובות ממני רק כי הן יותר יפות ממני או עם יותר ביטחון אבל עכשיו הבנתי שאם הייתי נרגעת ואומרת לעצמי שמותר לי לדבר, להיות אני, זה המקום בשבילי להרגע וליהנות ממה שאפשר, ויכול להיות שמשום חברה שדיברתי איתה לא הייתי מסופקת ולא החשבתי אותה כחברה כי היה לי יותר חשוב מה אחרים חושבים עליה או עלי.
תמצאי חברה בכיתה ואל תשפטי אותה אם היא קצת פחות יפה, או קצת בלי ביטחון ככה היא גם תקבל אותך כמו שאת כי ככה את כלפיה.
וחבר, עזבי אותך מזה גם, את לא יכולה לשלוט בזה כל כך אז אל תהיי מתוסכלת מזה, ועדיף לך מחוץ לבית ספר, זה קצת מסובך נשמע לי לחפש חבר.. תני לזמן לעשות את שלו... זה יקרה מעצמו כזה לא יעזור לך להיות בלחץ על זה.

שיהיה לך יותר חשוב החיבור אליה, ולא החיצוניות או מה אומרים.

שואל השאלה:
אנונימית רוצה לבוא לפרטי? אני מזדהה איתך