מה יושב לכם על הלב?

צלעות

יום שני יש לי מבחן בלשון וכנראה אני לא אהיה שם, אני שונאת לעשות מועדי ב לבד

יותר מדי דברים

אמ... מישהו שדלוק עלי אבל אני לא אוהבת אותו ואני לא יודעת איך לדחות אותו בעדינות בשביל שלא יפגע.
.
אוקי, הוצאתי את זה חח.

השאלה עם יש לי לב

אם ידידה שלי רוצה להיות חברה שלי

תשמעו לא נעים לי משואלת השאלה מסכנה באה בכוונות טובות שנפתח את הלב ומה התשובות שלנו צלעות חוחו
בשבילך אני אגיד מה יושב לי על הלב
חכי אני צריך לחשוב אבל

שואל השאלה:
אני הייתי עונה כולסטרול^ (;

אפשר להגיד גם

כלי דם

אני מאוהבת במישהוא.. אבל במישהוא שהוא לא..
מישהוא שאני ביחסי אהבה-שנאה איתו
ואני מקווה שזה יעבור אבל זה לא עובר ):
וגם אני מעוצבנת על ילד מהמגמה שלי שקיבל ציון גבוהה יותר משלי (אני יודעת שזה רק שתי נקודות ועדיין!)

נטייה מינית

שאני חייבת להרזות ושאיזה כיף שאני טובה במתמטיקה במצבים כמו עכשיו כשיש לי טונות של שיעורי בית שאני נהנת לעשות. ועוד משהו שיושב לי על הלב זה למה אמרתי לעזאזל שאני נהנת לעשות שיעורי בית במתמטיקה אבויי. אהה כן גם שאני מאוד אוהבת מישהו שלא שם עלי וזה עצוב וזה כואב לי בלב

יש לי שלוש מבחנים להשלים... הצילו:(

שאני מאוהב במישהי ולא יודע מה לעשות

שהקראש שלי מתחילת שנה מאוהב בחברה הכי טובה שלי.
אוף זה ככ עצוב.

בא לי להיות שלמה המלך.. מלא נשים!

גם לי.. חח

פרידה ממישהי
ועוד משהו שעדיף שישאר אצלי

אני מאוהבת במשהי וזאת השנה האחרונה שלה בתיכון השנה. אני מפחדת לפספס הזדמנות

הנטייה המינית שלי, אני מבולבלת ממש

שאני לא מדברת או מתחברת לאף אחד כי אני מוזרה!?

מבחן במתמטיקה עוד יומיים
יודעת מה עצם העובדה שיש לי מבחן כל שבוע במשך 12 שנים נמאסה עלי כל כך

וגם נשרפו לי התלתלים מההחלקה ושנים שלוקח להם לגדול סעמק

חח מה אני אדכא אותך עכשיו עם הצרות שלי... טוב נו את ביקשת.

מתגעגעת מאוד למישהו שהיה לי איתו קטע לפני כמעט שנה... לא יודעת אם בכלל להגדיר אותו כאקס כי זה לא היה בדיוק אהבה אבל עכשיו אני מבינה שאני כל כך מאוהבת בו והוא בכלל לא יודע את זה... ולצערי גם לא ידע.

לא הכל מושלם אצלי. כל הזמן אומרים שאני "טחונה" ויש לי בית גדול והכל... אבל מה זה שווה אם המשפחה שלי כמעט מפורקת ורוצים להעיף את אמא שלי מהעבודה? אף אחד לא יודע עלי כלום וגם מרגיש שלאף אחד לא באמת איכפת. כולם באים ומתנפלים עלי עם הצרות שלהם ועוקצים "לך יש הכל. לך אין בעיות" מצטערת לאכזב אבל גם אני בן אדם וגם לי יש צרות משלי.

נמאס לי להיות שקטה וחסרת ביטחון. אני נראית טוב, אני חכמה... למה אני תמיד מרגישה פחות שווה מאחרים? נמאס לי כבר להיות בצד או לשתוק כל פעם כשקורה משהו שלא מוצא חן בעיני.. אבל לא משנה כמה אני מנסה לצאת מזה כלום לא עובד.

תודה שואלת השאלה :) הפריקה הזאת עזרה לי ברמות.

עשיתי cheat day ויש לי רגשות אשם
אני רוצה להתחיל להתאמן אבל עצלן (לא שאני שמן, פשוט צריך להתחטב)
אני מאוהב במישהי שאין לי סיכוי איתה

שאני תמיד לבד.
אני אוליי משדרת לאנשים תחושה שאני לא צריכה אף אחד אבל זה בעצם לא נכון.
קשה לי לפנות לאנשים. אני רואה קבוצות ילדים צוחקים על איזה משהו בכיתה ואני רוצה להיות אחת מהם.
הייתי רוצה להיות כמו כולם.
ובעיקר כל פעם שיש לי מטרה שאני רוצה ללכת איתה עד הסוף אני מפשלת.
כגון לימודים/ספורט/אכילה בריאה/כתיבה

מחשבות על העתיד
איך אני אוכל לעבור את הפסיכומטרי עם ציון נורמלי
ומה אני אלמד כי ברור לי שאני שנה הבאה אלך ללמוד אבל לא יודעת מה

בגדתי בחבר שלי זה היה לפני כמה חודשים
הוא לא יודע ולא יידע אבל את יודעת.. זה יושב לי על הלב..
זה הדבר האחרון שחשבתי שאעשה

1. דכאון קליני
2. פחד מיציאה מהארון
3. מחשבות על העתיד
4. ילד מניאק שאוהב אותי ולא מבין שאני לא מעוניינת בו
5. אני בלחץ מטורף ואני לא מספיקה כלום

בדידות

שאמא שלי סתם חרא ואין לי למי לספר

ממש אין לי עצבים לכתוב את האמת כי זאת מגילה ממש ארוכה אבל אני אסכם בזה שאני צריכה חיבוק: חיבוק אוהב כזה שיגרום לי להבין שיהיה בסדר

שמישהי מנסה שנהיה "חברות עבודה", אבל היא איטית ממני ויש לי ביקורת עצמית יותר קשה כלפי עצמי בעבודה ואני חייבת לעמוד בזמנים, והעזרה שהיא מבקשת כל הזמן מעכב ומוציא אותי מהריכוז, והיא לא שווה את החברות או יותר הכרות שיש בנינו בשביל שאני אחזור הביתה מאוחר

אל תזאלי אפילו.. בילבול מטורף עם החבר עם הפרידה, תחושת מועקה עצב וחוסר מודעות למה אני רוצה מהחיים של עצמי

זה
https://stips.co.il/ask/5824448/מה-לעשות-משתגע-נפשית

יותר מדי

בעיקר חיי האהבה הכושלים והעצובים שלי

מאוהבת ביזיז שכנראה חושבת שאני שרמוטה

שזה מוזר שמכיתה ז אף אחד לא ניסה לצרף אותי לחבורה שלו, אני כרגע כיתה יא וכולם בחבורות ולי אין חבורה, זה מוזר לדעתי

שההורים שלי לא נותנים לי חופש ולא סומכים עלי
שהילד שאני רציתי ניסה לעשות איתי צעד ותקעתי את זה כי לא הייתה לי ברירה ועכשיו הוא לא שם עלי, והעובדה שהוא גדול ממני בחמש שנים

יש לי טסט השבוע ואני פוחדת להיכשל

שאני אוהבת אותו, והוא לא יודע

אני שואלת אותו שאלות על חברה שלו מדי פעם כתזכורת שיש לו אחת כזאת.

רבתי עם חבר שלי כי הוא הפעיל את האגו שלו יותר מדי ופגע בי ולא אמרתי לו ביי נורמלי והוא חוזר לבסיס מחר אז לא אראה אותו
ורע לי וביקשתי על זה סליחה אבל זה לא חשוב לו מספיק כדי אפילו לענות.

תחושת בדידות.. למרות שכן יש אנשים שלפעמים אכפת להם מאיך שאני מרגישה. לא יודעת מה עובר עלי. פשוט עצבות

לא עומדת בלחץ של 4 מבחנים בשבוע אני פשוט עומדת לבכות

ההפרעות אכילה שלי וכמה שהן מסבכות לי את החיים

זה שאני עצלנית וחסרת מוטיבציה -_-

אני אוהבת את הקדוש ברוך הוא. הוא כל כך שימח אותי עכשיו אין לכם מושג!

העולם והחיים

שאני לא שייך לשום מקום
שיש לי אישיות חרא
שאף אחד לא יאהב אותי (ולא תיהיה לו סיבה לאהוב)
ובכללי שאני טעות

בחירה קשה

אני בודדה

שאני עדיין מאוהב בילדה שדחתה אותי לפני איזה 9 חודשים

הרבה דברים
1. אני שמן ובגלל זה אף פעם לא אהיה דוגמן ולא משנה כמה ניסיתי להרזות נכשלתי כי אני כזה חלש ומפסידן: (
2. אני שרוט ברמה אחרת ולכן אני יודע שאף פעם לא יהיו לי חברים ובן זוג: (
3. אני כל הזמן עייף ואין לי כוח לחיים האלה כבר

^ שאלה יהיו הצרות שלך באמת

קשה לי להשיב על שאלות במבחנים בכתב, למרות שאני יודעת את החומר מצויין. אני בי"א, ואיכשהוא קרה שעשיתי מבחן בהיסטוריה בעל פה - אני אמרתי למורה מה לכתוב וזה הציון שלי (94). המורה שלי אמרה שבגלל שאני לא מצליחה להשיב על המבחן בכתיבה כדאי לי לנסות להשיג הכתבה, שיהיה לי לבגרויות בשנה הבאה. הבעיה שלי היא שאני לא רוצה לעשות הכתבה. (כן, אני יודעת שיש כאלה שחולמים על זה) אני פשוט רוצה לכתוב, אבל אני לא מצליחה. אז כרגע, בגלל שאני לא אצליח לעשות את הבגרויות במקצועות רבי מלל בלי הכתבה, אני שוקלת פשוט לעזוב את הלימודים (שוב). כי מה שווה לי בגרות לא מלאה?
אין לי עם מה לדבר על זה או להתייעץ כי אחים שלי יכולים להשתמש בזה נגדי (זה נשמע דפוק אבל אני רצינית) ואין לי חברים שאיתם אני יכולה לדבר.

אני מאוהבת במישהו בטירוף והוא לא אוהב אותי חזרה, יש לי הפרעות אכילה קשות, אני יכולה לא לאכול שבוע אבל אני עדיין שמנה, אני בדיכאון כבר שנתיים, אני חותכת ורידים, יש לי מחשבות אבדניות, אין לי חברים אמיתיים, יש מצב שאני בי סקסואלית. זהו הוצאתי הכל נראה לי תהנו מהשיט של החיים שלי

אנונימית שמעלי - אל תעזבי את הלימודים, בבקשה!
אם קיבלת 94 את גאון! את קולטת, 94 בהיסטוריה!
העיקר שאת יודעת את החומר, אם קשה לך להביע את זה בכתב זו ממש לא סיבה לעזוב את הלימודים, תבקשי הכתבה.
אני מאמינה בך.

יושב לי על הלב כל המחשבות של הלילה שלי, וגם הקראש. הוא לגמרי יושב לי על הלב.
מחר אני רואה אותו
וגם אני מתרגשת מעוד משהו

אני רוצה לאהוב מישהו לתת לו את כל כולי להעצים אותו להרגיש אותו להביא ילדים מעצבנים וחמודים ואני לא מאמינה שאני אומרת אתזה כי תמיד אמרתי הפוך

אם הייתי עונה להודעות שלה רוב הסיכויים שהיא הייתה פה חיה

מוכן לספר בפרטי חחח

חברה שלי מתנהגת אלי מסריח כאילו אני עוד בן אדם בחייה אי אפשר ככה זה מגעיל אותי נמאס לי מהשטויות האלה

מראה חיצוני
להשיג יותר חברות
ואני ממש קרובה ללהיות רזה עם קוביות אבל הבעיה שאני עצלנית מכדי להגשים את זה עד הסוף כי נשאר לי עוד קצת לבטן שטוחה וחטובה וזה מעצבן

פעם הייתי אדם בודד ואז נהייתה לי חברה טובה ואז פתאום נהיינו חבורה של 4 חברות טובות ממש ממש ואחרי כמה שנים נשארתי חברה רק של מישהי אחת ועברנו לגור ביחד עד שנמאס לה והיא עברה דירה ומאז היא רק מתרחקת ממני יותר ויותר והנה אני מוצאת את עצמי שוב בלי חברות אמת

יש לי 2 עבודות בלשון לעשות עד יום חמישי, שהמורה נתנה לנו עוד זמן לעשות, כי היא עוד לא בדקה את העבודות.. שהייתי צריכה להגיש מלפני חודשיים...
אני לא יודעת מאיפה אמצא את הכוח לעשות אותן.

אני כל כך מפחדת להתגייס
כאילו אני כן מבינה למה זה חשוב וברור שיש בי חלק שמחכה לזה
אבל כל הרעיון של צבא נורא מפחיד אותי משום מה.
אני מפחדת שאני לא אבין כלום, לא אתמצא, לא אכיר חברים, שאקבל תפקיד גרוע ושיהיה לי חרא שם בכללי.

*כותבת פריקה ארוכה*
*מוחקת אותה בטענה שהיא אישית מדי*
*מתחילה לבכות*

בא לי חבר. לא בקטע מתלהב, תקראו ואולי תבינו אותי.
בא לי לאהוב, אהבתי מישהו וזה עשה אותי מאושרת, אבל זה נגמר לא טוב.
אני מתגעגעת להרגשה המשכרת הזאת, שגורמת לך אושר 24/7.
אני רוצה שהאהבה הזאת תהיה הדדית ואפילו יותר, אני רוצה לבלות עם מקור האושר שלי כל היום. אני רוצה שנצחק, נריב, נטייל, נאהב.
אני רוצה את כל זה.

אני כל כך אוהבת אותו והוא לא לוקח אותי ברצינות ואני הכי צריכה חיבוק מהאדם הנכון שיגיד לי שהכל יהיה טוב

אנשים
וזה קצת כבד לי חחח

כל כך הרבה
אני עוזבת בקרוב את העיר שנולדתי בה שיש לי באה מלא חברים לטובת מקום ובית יותר טוב ועברתי כבר בית ספר לעיר שם והשתלבתי דיי מהרר אבל החיים שלי מחולקים לשתיים החברים משם והחברים החדשים ועכשיו זה סבבה כי אני נהנת משתי העולמות אבל אני פוחדת ממה שיקרה כשאני אעבור כי אני כל כך אוהבת את החברים הישנים שלי וגם כל כך הרבה דברים שקשורים אליי בעיר מולדתי כמו התנועה והחניכות והממקומות שיצאנו עליהם אני כל כך אתגעגע
וגם ידיד הכי טוב שלי בקטע שלי ואני לא ודעת מה אני מרגישה כלפיו וזה גרם ליחסים בנינו להיות מוזרים נורא ויותר רחוקים והוא היה החבר הכי קרוב אליי ברמה שכל יום כמעט היינו נפגשים
ועוד כמה דברים שאין לי כוח לפרט

יותר מידי..
אני מאוהבת במישהו שעוזב לחו"ל בשנה הבאה ואני לא יודעת אם הוא מרגיש אותו הדבר או לא, הכל מוזר ומסובך בינינו כל כך. אני אוהבת אותו כמו שבחיים לא אהבתי, הוא גורם לי פאקינג להתגעגע אליו כשאני שנייה לא לידו.

וכולם חושבים שאני טחונה ויש לי כל מה שאני רוצה אבל זה ממש לא נוח, ההורים שלי במצב כלכלי נוראי, במצב שלקחו לאבא שלי את הכרטיס אשראי, אין לי בגדים כמעט ללכת איתם והכל אני לוקחת מחברה וכבר לא נעים לי

אני ואח שלי בנתק של 10 שנים ועד שהכל סוג של הסתדד הכל שוב פעם נהרס ושוב הוא חזר להיות האח הדפוק הזה שתמיד היה. ואנחנו שונאים אחד את השני כל כך

אני מרגישה חרא במשפחה שלי.

אני מאוהבת בידיד טוב שלי.. ולא נראלי הוא בקטע שלי.
אני לא יודעת מה לעשות כי ניסיתי לעשות מלא פעמים מלא צעדים ושום דבר לא עבד אף פעם.
אז הוא לא בקטע שלי בחזרה וזה ממש שובר אוצי.
למה אני מתאהבת רק באלה שלא רוצים אותי?

שהוא בן 25 ואני בת 17

כל כך הרבה דברים.. אבל בזמן האחרון זה פשוט תחושה של כלום. אני מרגישה כל כך הרבה דברים שהכול הופך פשוט לכלום. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות.. חלומות.. רצונות.. מטרות.. לפעמים אני מאמינה שאני אוכל לעשות הכול אם אני רק ארצה אבל פעמים אחרונות אני מרגישה חסרת ביטחון.. אחרי זה מגיעות זיכרונות שהייתי רוצה למחוק ואז אני בוכה כי אני מבינה שאין איתי אף אחד.. אין אף אחד.. אף אחד בעולם הגדול הזה שמבין אותי.. כולם דואגים לעצמם.. וכולם כל כך.. כל כך אחרים.. ואז אני קמה וחייה את החיים כי אין מה לעשות אלו החיים.. ואז.. אז אני פשוט מרגישה.. כלום.
אני חושבת שהחיים פשוט יושבים לי הלב. זהו.. בדיוק. החיים.

הקראש שלי רוצה לסדר לי מישהו שרוצה רק לזיין אותי ואני זורמת רק כי ככה אנע קרובה אליו

הבנות האלה עם המשחקים והדחיית סיפוקים שלהן שמשאירות אותנו ואותן סובלות

שכל הבנים שאני מדברת איתם לאחרונה רוצים אותי לסטוץ, ואני כמו טמבלית נקשרת ומפתחת רגשות ונעלבת ולוקחת ללב
ויושב לי למה זה ככה מה הבעיה בי? מה אני עושה לא נכון שלא רוצים אותי למשהו רציני:(
ובכללי יש עוד דברים, אבל שה כרגע

אני מוכן לנסות כנסי לפרטי ותוכיחי.. את עצמך

אחרי כל מפגש עם חברים אני תמיד רוצה לבכות (הפעם גם בכיתי)
אני מיואשת מהחיים
מטרידן התחיל איתי היום
אני מרגישה נבגדת מכל מקום
אני תמיד בוכה מהדברים הקטנים
אין לי כוח להמשיך
אבל אני גם רעבה ואין ממש אוכל >_<

באלי לבכות שאני מלאה ויש לי גוף מגעיל בזמן שכל החברות שלי קורעות את עצמן במכון ואוכלות כמו ציפורים ואני לא.
אני כל כך אוהבת לאכול ולא יכולה לאכול מסודר או דיאטתי, ואין לי כסף להרשם למכון ובבית אין לי מוטיבציה. בא לי לבכות באמת.

מתמטיקה
יושב חזק ולא יורד!:(

שהלוואי ויהיו פתרונות טובים שעובדים במאה אחוזים לכל מי שיש לו חשיבה שלילת וחרדה, דיכאון והפרעות אכילה ועוד, הרבה דברים שקשה לי לכתוב אותם, שום דבר לא בשליטה שלי כבר וקשה לשפוט אנשים עם חרדה חברתית, דיכאון וכל זה, תכלס לא אשמתם וזה איכשהו יעבור. לוקח זמן.

כאב ובדידות שאין לי חברה ואני לבד כמעט 8 חודשים

כל מה שעובר עלי בחיים.
המשפחה שלי שאני עומדת לעבור לגור אצל סבתא שלי כי מה שעושה לי טוב זה להיות מחוץ הבית שבתכלס זה אמור להיות המקום הבטוח והכי כיפי שיכול להיות
החברות שמעיקות עלי ואין לי את מי לשתף בכלל
מה שאני עוברתת ותמיד בורחת מכל מצב שיש כי אין לי כוחות להתמודד עם הכל
שאני לא מדברת עם ההורים שלי כמה חודשים
וזהו..

כרגע?

אם המורה למתמטיקה תדע שלא הכנתי שיעורי בית

הקראש (!)

הטיול שנתי שלא בא לי לצאת אליו כי אני מפחדת להיות לבד

איך אני אצליח לעבור את כיתה יא ולהישאר שפויה

אני לא רוצה לאבד את החבר הכי טוב שלי כי אני אוהבת אותו והוא מדהים אבל יש תחושה של התרחקות ביננו בגלל שהיה ביננו קטע ועכשיו כבר לא
ואני לא אוהבת את הריחוק

אחותי מתחתנת ואני לא רוצה ללכת לחתונה כי היא בן אדם מגעיל וזה הכי צבוע מצידי ללכת "לשמוח בשמחתה" כשהדבר היחיד שמעניין אותי זה לא לראות אותה בבית יותר אבל אני חייבת ללכת-,-

והיום הולדת שלי מתקרב ואוח אני לא מבינה למה חשבתי על לחגוג את זה. הדבר היחיד שזה עושה לי זה חרדה ולחץ בראש

בגרות ריצה בספורט ואף מילה מיותרת.

הייתי עונה לך אבל אין לי אחד כזה

יש לי חברה שמצד אחד תמיד מעליבה ועוקצת וגם מרכלת המון וזה גורם לי לחשוב שאני צריכה להתרחק ממנה ולהיות אם חברים אחרים שבאמת אכפת להם ממני אבל מצד שני מאוד כיף לי אתה לפעמיים ואני לא יודעת גם איך להתחיל להתרחק ומה היא תחשוב על זה

אני לסבית

שואל השאלה:
קראתי את התשובות של כל אחת ואחד מכם, ממש עברתי על כל פרט..
מצטערת שאתם נאלצים לעבור את מה שאתם עוברים אבל אני מבטיחה לכם שהכל יהיה בסדר. אלו רק תקופות, יש כאלו שטובות ויש כאלו שפחות.. בסופו של דבר הכל משתבש לטובה. ואני מדברת מניסיון! הייתי ילדה מוכה, אמא שלי חלתה בסרטן, חרם, ומה לא עברתי.. אבל תהיו חזקים, אופטימים, תנשמו עמוק - הכל יהיה טוב (:

אני מאוהב בטירוף בילדה מהכיתה שלי מהכיתה שלי, ולא מצליח להתגבר עליה, אפילו שהיא דחתה אותי כבר ממש מזמן, והתייחסה אליי לא יפה